מאז איבד אדם הראשון צלע, מלווה התרבות את הזוגיות האנושית בעין בוחנת. יצירות אמנות למכביר הוקדשו למאמץ העל־זמני לסייע לתושבי מאדים להבין את שפתן של תושבות נוגה, ולהפך. זו הסיבה שבתחרות פרסי האוסקר המתקרבת מתמודדים סרטים רבים, המציבים במרכזם דיאלוג בין־מיני.
התמונה העולה מהם מייאשת: ב"כוחו של הכלב", המועמד המוביל בקטגוריות רבות (ושבוים על ידי אישה), משמש התא המשפחתי זירה שבה נאבקים גברים ונשים על כוח ושליטה. "משפחה מנצחת" ו"ליקריץ פיצה" מתארים זוגיות ומשפחה, אך מטילים ספק ביכולתן לשרוד לאורך זמן. ב"סיפור הפרברים" יכולים הגיבורים לשיר זה לזו את שיר השירים, אבל היום כבר לא מתים מאהבה. לכן, דווקא כעת, כדאי לעיין שוב במגילת אסתר. הסיפור המוכר עשוי להתגלות כרלוונטי, כטקסט מכונן אשר אינו מסתפק בתיאור הקשר הנבנה לעיתים בין גברים לנשים, אלא גם ככזה החותר לעידונו ולטיפוחו. בין שהקריאה מתבצעת בבית הכנסת ובין שהיא נעשית בחיק המשפחה, עשוי הסיפור הישן על גברברי שושן לספק נקודות למחשבה.
המגילה נפתחת בטון משועשע למדי. הרבה לפני שאל הבמה יגיעו היהודים ואויביהם, מוצג בה משתה שיכורים המתקיים בארמון המלך ואת ההווי הנוצר כשחבורת גברים, שלכאורה יש לה הכל, מבלה קצת יותר מדי זמן ביחד. חגיגות הניצחון על 127 המדינות שכבש אינן מספיקות למלך פרס, ובשיאו של הערב הוא מבקש להפגין את שליטתו על, לא פחות ולא יותר, אשתו.
הבחירה הנלעגת בהשפלה נשית כסוג של תוכנית אמנותית מתחלפת חיש מהר בתמונה קומית אחרת. את מקומה של אווירת הזימה הצוהלת תופסת תדהמה גברית קולקטיבית. האישה שזומנה בצו 8 אל הארמון העזה לסרב, ומיטב סריסי פרס ומדי אינם יודעים את נפשם מרוב מצוקה.
נוכח התעוזה הנשית מתגלים כעת הגיבורים הגדולים כחסרי אונים. בצר להם, הם מבקשים לחוקק חוק אשר יחייב את כל הנשים לתת "יְקָר לְבַעְלֵיהֶן--לְמִגָּדוֹל, וְעַד-קָטָן". האמונה ש"הכל שפיט" ושיש בכוחו של חוק גם להסדיר את אופי היחסים האינטימי בין בני זוג, היא בדיחה מצחיקה כשלעצמה. מטופש לא פחות ממנה הוא רצונו של המלך לאתר אישה חדשה שתכונתה הבולטת תהיה כניעות. זאת כדי שבפעם הבאה שישרוק מול חבריו, היא תתייצב במהירות.
מה שמתחיל כסיפור על שליטה ועל שעבוד גברי, מתפתח בהמשך לסיפור קצת אחר. ברגע של משבר, מפירה אסתר את צו הצייתנות ומופיעה בחצר המלך מיוזמתה. גילוי העצמאות הנשי אמור היה לגרום למלך לשלוח את אסתר למקום שאליו הובלה קודמתה, אך במפתיע הוא בוחר להיענות לאשתו. הסיבה ברורה: כשהוא רואה אותה, היא נושאת חן בעיניו. כמה לא צפוי, כמה לא מפתיע.
ההופעה המרשימה מזכירה למלך שבמערכת היחסים הזוגית גברים אינם מלכים ונשים אינן נתינות. העיקר זה הרומנטיקה, ובלעדיה למלך אין כתר ולמלכה אין בית. מציאת החן הזוגי מחליפה במגילה את תהומות הניכור ומערכות הכוח. באדיבותה, הופכת החיבה ההדדית כל דירה לארמון ומעניקה לזוכים בה פרס אוסקר על בסיס יומיומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו