פרשת NSO והשימוש לכאורה לרעה ברוגלה, שנעשה אפילו נגד אזרחים שלא נחשדו בדבר, העלו לכותרות את המפגש בין הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לבין זכויות האזרח. אבל בעודנו מדברים על חדירה לפרטיות ועל פיגור החקיקה והיעדר הקוד האתי עבור השימוש באמצעים, הכרוכים בחדירה לפרטיות, יש גם תחומים אחרים שבהם זכויות האזרח עלולות להיפגע בתנאים הטכנולוגיים החדשים. אחד מהם הוא הכניסה של הבינה המלאכותית לשוק העבודה.
בשנים האחרונות משתנה עולם העבודה לבלי הכר. בין המאפיינים המובהקים של תקופה זו הוא צמצום בכוח אדם והמרתו לתפוקה מקבילה, שאותה מספקת הטכנולוגיה. התוצאה היא שיותר ויותר קבוצות אוכלוסייה נאלצות להתמודד עם השינוי, שמייתר את הצורך בהעסקה והופעה של אתגרים שכמוהם לא ידענו בעבר.
אחד מהם הוא הפרה של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שנובע משימוש בבינה מלאכותית. מאז שהגדיר המחוקק בשנת 1988 את הפרמטרים המונעים את האפליה בקבלה לעבודה, נעשו מאמצים רבים לאכוף את החוק, ונדמה כי הם נושאים פרי בהרתעת מעסיקים.
אלא שכעת עולה החשש כי העמקת השימוש בבינה מלאכותית לצורכי קבלה לעבודה תחזיר אותנו שנים רבות אחורה, שכן העידן הדיגיטלי מקדים את החקיקה בעשרה צעדים. מחקרים כבר מצביעים על כך שככל שגובר השימוש בבינה זו בתחומי משאבי אנוש, אספקה, מכירות, ניהול סיכונים ואחרים, כך נרשמת גם העלייה ברווחיותם. כלומר, הבינה המלאכותית כבר הופכת להיות שותפה מלאה בענייני הפנאי, התרבות, המכירות והקניות. אלא שכמו בכל מאזן, יש רווח ויש הפסד, ובמקרה שלנו אנו מתעלמים מכך שהבינה המלאכותית גם הופכת ל"אישיות" נוספת בתחום נוסף: העבודה שלנו.
למעשה, כבר היום תחום משאבי האנוש עובר שינויים, לאחר שאתרי חיפוש עבודה הפקיעו את הבלעדיות של מנהלי משאבי אנוש, ואילו את טביעת העין האנושית הייחודית החליפו רובריקות ייעודיות. דו"ח של מכון ברוקינגס קבע כי כרבע מהמשרות בארה"ב צפויות להיות מושפעות מהמעבר לבינה המלאכותית.
במגזר העסקי, הקונפליקט בין הצורך בהתייעלות ובחיסכון במשאבים לבין שמירה על זכויות האדם והעובד כבר בשיאו. כיום, באמצעות שורת קוד בודדת, אפשר להפלות אימהות באמצעות הגבלת שעות עבודה. אפשר גם להפלות דתיים, ככל שיוגדר כי על האלגוריתם לזהות פרופילים של משתמשים שאינם פעילים ברשתות החברתיות בשבתות וחגים. בקלות יחסית, אפשר גם לסנן כאלו שנעדרים מהעבודה לעיתים קרובות מחמת שירות מילואים. השימוש בבינה מלאכותית עלול להגדיל את חוסר השוויון, כאשר תוכנות הזיהוי, שמאפשרות לסנן צבע עור, מין, גיל ותחומים נוספים, ייצרו אפליה שאותה בדיוק ניסה המחוקק למנוע. אחת הסיבות שהביאה את אמזון לפני שנים אחדות לגנוז אלגורתימים לגיוס עובדים הייתה ניתוח שבוצע בתוך המערכת, שהעלה כי התוכנה הדירה נשים באופן שיטתי והאפלייה הזו לא נמנעה.
בתחילת 2020 הוקמה בישראל ועדה בראשות ד"ר ארנה ברי, שאמורה לבחון את המדיניות בנוגע לבינה מלאכותית. על הוועדה לגבש תשתית בסיסית לבחינת הצורך בהתערבות ממשלתית, לשם האצה של התפתחות תחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים. כדי לצמצם את ממדי האפליה באמצעות אלגוריתמים, מוצע כי ועדה זו תגדיר כלים ועקרונות שונים, ובהם שקיפות ואחריותיות בעצם השימוש במערכת בינה מלאכותית; מתן הסברים לרציונל של החלטות שנתקבלו על ידי מכונה; פיתוח כלים טכנולוגיים לשם בדיקת תהליכי קבלת החלטות של מכונות ויצירת סטנדרטים למובנות או הסברתיות של החלטות; הכשרה של מתכנתים בתחומי האתיקה; גיוון אתני ומגדרי של כוח העבודה בתחומים אלה.
מכל מקום, המפתח טמון גם בעולם המשפט, שבינתיים רודף בעצלתיים אחרי הטכנולוגיה. יש להקים ועדות מתאימות שיוכלו להתאים את עולם המשפט ליצירת סביבת עבודה תקינה, מוסרית ומתאימה לכלל סוגי האוכלוסיות. ועדות ייעודיות אלה יעסקו בהגדרות ובגבולות של הבינה המלאכותית בתחום העבודה, בגיבוש אסטרטגיה מתאימה ועיגונה בחקיקה, ובכך ימנעו מציאות שבה בתי המשפט נדרשים לעסוק בסוגיות הווה ועתיד עם תשתית משפטית השייכת לעבר. במילים אחרות, כדי שאוכלוסיות שלמות לא ייפלטו משוק העבודה המתחדש ויחסי עובדי-מעביד יושתתו על צדק, נדרש תכנון אסטרטגי שיתייחס לסביבה העבודה לא רק במושגים עסקיים או ביטחוניים אלא גם אתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו