ההזדמנות הסעודית

כבר שנים סעודיה מנסה להתמודד עם הפעולות של ארגון הטרור "הצעירים המאמינים" - החות'ים מתימן. ב־2015 פלשה סעודיה לתימן בראשות קואליציה של מדינות ערביות, בניסיון להדוף את המורדים הפרו־איראנים, הנתמכים על ידי כוח קודס של משמרות המהפכה. אלא שמאז, הסעודים נאלצים להתמודד עם טרור מבית.

בכל כמה ימים מדווחת התקשורת הבינלאומית או הערבית על מתקפה נוספת - בנתיבי השיט, מהאוויר וגם ביבשה. רק לפני כשבוע האשימה סעודיה את המורדים בחטיפת ספינה שעליה ציוד רפואי. ארגון הטרור אישר את ההשתלטות, וטען כי לא רק תחבושות, יוד ותרופות היו שם, אלא גם ציוד צבאי.

על רקע המתח ההיסטורי בין הסונה לשיעה, ויחד עם האירועים שהפכו את תימן למגרש האימונים של איראן, החות'ים לא בוחלים באמצעים. הם שיגרו טילים נגד מטרות מגוונות, החל מבתי מלאכה, דרך נמלי תעופה ועד למתקני נפט.

למעשה, כ־1,300 טילי קרקע־קרקע וכטב"מים שוגרו לממלכה מאז שהחלה ההתערבות במלחמת האזרחים בתימן, והצעירים המאמינים מצליחים לייצר רעש וחרדה במדינה הסונית כמו ארגון טרור בשל ומנוהל היטב, כזה שיודע לאתר את הבטן הרכה ולפגוע בה.

מתקפות החות'ים הן רק חלק מהתמונה. גם במישור יחסי החוץ סעודיה מוצאת עצמה מול אתגרים מורכבים מאוד. בארה"ב יש פוליטיקאים רפובליקנים ודמוקרטים המתנגדים לאספקת נשק אמריקני לסעודיה, בין היתר בגלל המצב ההומניטרי הקשה שאליו נקלעה תימן מאז 2015, שהוא ככל הנראה גם תוצאה של הפעלת היכולות הצבאיות של סעודיה, שאת חלקן קיבלה מוושינגטון.

בדיוק בנקודה הזאת ישראל יכולה להיכנס למשוואה. לא באמצעות אספקת נשק במישור הגלוי, אלא על בסיס אינטרס משותף של החלשת הציר השיעי־איראני שהחות'ים הם ללא ספק חלק ממנו.

לאורך השנים ישראל סייעה למדינות ערביות שונות באופן חשאי או דרך מתווכים, וגם כעת, יש באפשרותה למצוא את הדרך לעשות זאת. מי יודע - אולי אפילו תזכה לקבל משהו בחזרה.

הרי עוד בחתימה על הסכמי אברהם פנטז הציבור הישראלי על מנסף בריאד. היה נראה שזה כבר ממש מעבר לפינה, עם הדיווחים על פגישת נתניהו עם יורש העצר הסעודי בתיווך אמריקני. אבל הסעודים הם לא האמירויות או מרוקו, ויש להם מחויבות אמיתית לפלשתינים.

אולי דווקא עכשיו, כשהיא סופגת מכות קשות בזירה הפנימית ומול אתגרים בזירת יחסי החוץ, זה הזמן של ישראל להושיט יד, ואולי גם להגיע על הדרך לנורמליזציה עם מדינה ערבית נוספת.