לא כך רוכשים את אמון הציבור: מערכת הבריאות צריכה לשדר ביטחון ולא כאוס

הגל החמישי החזיר את כולנו שוב לשיח על הגבלות, סגרים וקריסת בתי החולים: שוב אנחנו צופים ושומעים נבואות על אלפי חולים קשה, מיליוני נדבקים ושיתוק החיים הלכה למעשה. והאזרח המצוי, שנתפס שוב לחרדה, מחכה לאיש המקצוע שיאזן באחריות את המנגינה הזו, גם אם זה קשה ולא ודאי, קצת איזון. נראה שהרבה יותר קל לומר שהמצב קטסטרופה, ואם יהיה קל יותר - זה מכיוון שהצלחנו; ובדרך, לא נורא שתהיו חרדים. אבל לא זו הדרך של רכישת אמון הציבור.

צריך לומר, ישראל מקבלת את פני הגל החמישי בתנאים טובים: אולי המדינה הכי מחוסנת בעולם, ואף קרוב ל־4.5 מיליון מחוסני בוסטר רק לפני ארבעה-חמישה חודשים, מערכת רפואית איתנה ומתורגלת היטב בבתיה"ח ובקהילה, מערך בדיקות פזור ויעיל ומקבלי החלטות מקצועיים, מנוסים ואחראיים הזוכים לאמון הציבור. זו העת לשדר ביטחון, אמונה בעמידה שלנו, ולא זעקות חרדה ושבר לפני קריסה.

הגל הנוכחי מחייב אותנו להתמקד בניהול רפואי נכון תוך התמקדות בהמשך החיים מכל הגוונים בישראל, מתוך עוצמה ואמונה, כשירות והמשך תפקוד מלא של כל המערכות האזרחיות - כולל כלכלה, מסחר, חינוך, חברה ותרבות, גם תיירות, בעצם הכל.

זאת, מכיוון שיש לנו כל התנאים והעוצמות לכך. כל אלה תוך התמקדות במערכת הבריאות, המשך ההתחסנות והתאמת מדיניות הבדיקות והבידודים.

אכן, הגל החמישי אצלנו ובכל העולם מאופיין על פי תכונות זן האומיקרון: מאוד מידבק ופחות אלים. בפשטות ובקירוב גס: מידבק פי ארבעה, ואלים כרבע בהשוואה לזן הדלתא. בכל מקרה, כמות החולים בבתי החולים תגדל, אולי גם תעבור את השיא הקודם; בתיה"ח וצוותי הרפואה הוכיחו כבר את איתנותם בגלים הקודמים - זה יחזור על עצמו ושוב יוכיחו לציבור את האיתנות שלהם בזמן משבר.

אבל שיא השיאים יהיה כמות החולים הפעילים בקהילה, וזה מחייב אותנו לתת תמיכה לקופות החולים, שעומדות להתמודד עם מספרים כפולים ויותר של חולים מהשיאים הקודמים.

היערכות נכונה תמנע את הכאוס וזעקות השבר. זה המקום שוב להוקיר את המערכת הזו, לחזק אותה במשאבים, ולהוקיר כל אחות ואח, כל רופא, כל איש צוות רפואי; הם במצוינותם ינצחו גם הפעם. ואני יום־יום גאה בהם.

תזמון הגל החמישי והגידול בהדבקות של אומיקרון ודלתא באנשים מחוסנים חיסון מלא, כולל בוסטר, נובעים בין השאר מהתופעה שכבר התנסינו בה לפני חמישה חודשים - ירידת היעילות של ההגנה החיסונית.

לכן, ההחלטה התקדימית של ישראל להוסיף בוסטר נוסף היא נכונה, ואף הייתי אומר קריטית כדי לצלוח את הגל הזה. הייתי מציע לא להתבלבל מעדויות כותרתיות של מחקרים שטחיים, אלא להתמקד בהמלצה הרשמית, בידע הרפואי והמדעי שצברנו עד כה, שלחיסון אפקטיביות שדועכת עם הזמן, זה לא מפתיע.

זה נכון שאין בידינו עדיין עדויות על גידול ההגנה בפני הדבקה לאחר הבוסטר הנוסף, אך בואו נזכור שלפני חמישה חודשים, עם אותו חוסר ידע, נתנו בוסטר לפני כל העולם, צדקנו ויצאנו מהגל. אז כל אדם שעוד לא התחסן, כל אדם שלא קיבל את הבוסטר, כל ילד - לכו תתחסנו. זה בטוח, זה מגן עליכם וזה יאפשר לנו לצלוח גם את הגל הזה.

המשיכו להיבדק

דבר אחד לא השתנה בין כל הגלים, והוא שהיכולת לנהל את המגיפה, לנסות להכילה ולהצליח - עוברת דרך איתור הנדבקים. הבנתי זאת כפרויקטור, וכבר אז בנינו יכולת בדיקה מהנרחבות בעולם. על זה אסור לוותר. כל המערך של כ־200 אלף בדיקות PCR ליום ומאות אלפי בדיקות אנטיגן חייב להיות מנוצל במלואו ואף לדחוף אותו לגדילה, עוד לא הגענו לאי־ספיקה.

אסור ששינוי מדיניות בדיקות ה־PCR לבני 60 פלוס ישאיר חלילה תחנות מרוקנות, מודיעין חלקי - שהוא כל כך חשוב לניהול הגל הזה - ויצירת אווירה של אדישות וויתור על האפשרות לדעת, שהרי יש גם כך מספיק תמריצים "לא לדעת" כדי להמשיך את החיים. אז תמשיכו להיבדק ב־PCR, באנטיגן בתחנות, וכשצריך ואפשר - בבדיקות הביתיות, במקומות העבודה ובהתכנסויות.

לשמור על כשירות המערכות

המשך הכשירות של המערכות האזרחיות והחיים תלוי מאוד בהנחיות על זמן בידוד לחשופים או זמן החלמה לחולים במצב קל. קיצור מספר הימים וההתאמה למאפייני גל שרובו ככולו הדבקה קלה - קריטיים.

כיום אין צורך בבידוד למחוסנים שבדיקת האנטיגן שלהם שלילית, ולכן המגמה היא יותר מאומתים ממבודדים. המיקוד עתה צריך להיות בקיצור זמן ההחלמה לשבוע, המחיר יהיה קטן למול הרווח בכשירות עובדים ומערכות.

אל תחששו מפתיחת השמיים לישראלים יוצאים לכל מקום או מתיירות נכנסת, הגל הזה משתולל בכל מדינה ואין לנו עדיפות על האחרות; כלכלת התיירות חייבת לחזור לסדר העדיפויות, לא רק כי הסיכון נמוך, אלא משום שערכית, שמיים לא סוגרים במדינה דינמית לאורך זמן.

נראה שאם לא הצלחנו עד כה להתרגל לחיות לצד המגיפה/המחלה הזו, הגיע זן מתאים, אפשר לומר "קואוצ'ר", כדי לאמן ולהרגיל אותנו לכך. ישראל מצידה צריכה להמשיך להראות עוצמה, הובלה, חדשנות, חוסן ציבורי ורפואי; לא חרדה או תבהלה. הציבור ראוי לצעדים שמכוונים להמשך החיים, בשיח של אמון וביטחון.