תושבי מדינת ישראל עדים לתופעה של החזקת נשק לא חוקי ופגיעה בנפש שחוצה מגזרים. כל החכמים בממשלה מנסים בכל דרך להילחם בתופעה, אך ללא הצלחה משמעותית. הסיבה: הם לא מטפלים בשורש הבעיה, אלא הולכים רק סחור־סחור.
לפני יותר מ־20 שנה, עת שימשתי סגן ראש עיריית לוד, הגיע מפכ"ל המשטרה דאז, יהודה וילק ז"ל, לדיון בעירייה בשאלה: איך וכיצד נלחמים בנשק הבלתי חוקי בעיר? כל מאמצי כוחות הביטחון למגר את התופעה לא הועילו. אני זוכר שהעליתי אז הצעה חריגה אך מעשית בזמנו - לסגור את העיר לשבועיים, ובמקביל, להכניס לעיר חטיבת צנחנים עם ציוד מתוחכם לגילוי נשק, וכך להוציא משאיות של מצבורי נשק בלתי חוקי.
לצערי, לא עשו כעצתי והותירו את המצב על כנו. כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, אנו מצויים בנקודת שבר קריטית ביחס לדו־קיום בעיר לוד, כשהתושבים הערבים מחזיקים בנשק חם ולא מהססים להשתמש בו לעיתים תכופות. זהו ללא ספק מצב בלתי נסבל עבור כלל תושבי העיר, שבסך הכל רוצים לחיות בשלווה זה לצד זה.
גם במחיר הקמת קול צעקה
חייבים לומר ברורות: משטרת ישראל והמפכ"ל עושים הרבה למען ביטחון האזרחים, אבל בלי טיפול שורש - כלום לא יעזור והבעיה לא תיפתר. גם ראש העירייה צריך להטיל את כל כובד משקלו בעניין זה, ולתת הוראה חד־משמעית לכוחות הביטחון הפועלים בעירו ליזום מהלכים אקטיביים כדי למגר את התופעה הקשה - גם במחיר הקמת קול צעקה - תוך פנייה לוועדות הכנסת הרלוונטיות שיפקחו על העניין החשוב הזה, שחיי רבים תלויים בו.
ולך, עמר בר־לב, השר לביטחון הפנים: הייתי מציע לך לאמץ במקצת את מידת הצניעות. תלמד מאביך המנוח חיים בר־לב ז"ל, שהיה ידיד שלי. אביך היה רמטכ"ל ושר המשטרה, אך הוא בעיקר היה איש צנוע, איש של מעשים ולא של דיבורים. תתחיל לעשות ולא לדבר, כדי שלא נגיע חלילה לנקודת אל־חזור שתעלה לנו ביוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו