לפני שלושה חודשים נכנס לתפקידו המשנה ליועמ"ש, ד"ר גיל לימון, במקומה של דינה זילבר. רבים שיבחו את המהלך - פחות בגלל אהבת מרדכי, יותר בגלל שנאת המן - כי זילבר הצליחה, בשנותיה במשרד, לעצבן הרבה מאוד אנשים, כולל אותי.
צידדתי בה רק בהחלטה אחת שקיבלה בכל שנותיה בתפקיד: תשובתה לארגון "בצלמו" בנוגע להפרדה מגדרית במעיינות. "בצלמו" הוא, כהגדרתו, ארגון הפועל "לשמירה על זכויות האדם, להפסקה של עוולות שמתבצעות כנגד בני אדם בכלל ויהודים בפרט". בזמן שזילבר כיהנה כמשנה ליועמ"ש, פנה הארגון בבקשה להקצות שעות וימים נפרדים מגדרית במקווי מים, בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים. זילבר גלגלה אותם מכל המדרגות. עכשיו, לאחר שסיימה את תפקידה, מבקשים אנשי "בצלמו" לדון בסוגיה שוב.
לכאורה, מדובר בבקשה הגיונית. לציבור הדתי המקפיד על צניעות מגיעות זכויות כמו לכל ציבור אחר ולכל מגזר אחר בארץ. אבל עצם הדרישה מרתיחה אותי מכל כך הרבה סיבות. ראשית, אני לא מאמינה ל"בצלמו" שהוא פועל בעד זכויות אדם בכלל, ואפילו לא בעד זכויות האדם היהודי, אלא רק זה הדתי־חרדי. הרי מעולם לא יצא הארגון נגד השתלטות גברים חרדים על מעיינות שאינם בשמורות טבע והדרת נשים דה־פקטו מהם.
כמה פעמים נתקלתי בגברים עירומים, שהסבירו לי בחוצפה ש"עכשיו גברים טובלים כאן" ושנשים צריכות להתרחק? אין פה זכויות, בטח שאין צניעות, רק השתלטות בוטה על המרחב הציבורי תחת מטריית פלג קיצוני ומעוות של היהדות. זאת לא הדת שלי.
הרי תחת העילה הזו של צניעות, עיריות מסוימות נמנעות מלהזמין זמרות לשיר בטקסים ובאירועים. רקדניות כבר מזמן לא מוזמנות להופיע, בטח שלא במרחב הציבורי, ובטח שלא בבגדי מחול, שמא זה יפגע ברגשות של מישהו בקהל, וכו' וכו'. העובדה שמגדר שלם מודר בגלל מינו על ידי קומץ של קיצונים היא לא "שמירה על זכויות אזרח", היא בדיוק ההפך. זוכרים איך ב־2008, בחנוכת גשר המיתרים בכניסה לבירה, קבוצת רקדניות מלהקת "מחולה" התכוננה לעלות להופיע, אך בלחץ החרדים הן כוסו מכף רגל ועד ראש שנייה לפני העלייה להופעה, ואפילו חויבו לחבוש כובעים שחורים, כך שזהותן המינית תטושטש? על זה אני מדברת.
שנית, הציבור מודר מכל כך הרבה מקורות מים בארץ, בין שאלו הקיבוצים שחוסמים את הגישה אל מעיינות וחופים שבשטחם, ובין שאלו רצועות חוף בשליטה צה"לית, ובעיקר רט"ג עצמה, שמחליטה מתי פתוח ובעיקר מתי סגור, איפה מותר ואיפה אסור לרחוץ, וגובה כניסה למשאבי הטבע של כולנו. אם אחרי כל המשוכות האלו נגיע למעיין בשמורת טבע ונגלה שבדיוק עכשיו מתקיימת במקום שחייה נפרדת, זה ירתיח ויעציב מאוד. זה ירחיק אותנו מהטבע שלנו ומהציבור הקיצוני שמנע מאיתנו גישה אליו. הזכויות שלנו שוב יירמסו.
אני בעד התחשבות. באמת שאין לי שום כוונה לצער, ואני מקפידה להתלבש ולחנך את ילדיי להתלבש באופן שאינו פוגע באחרים. עד שזה פוגע בי או בהם או בציבור הרחב. כי גם לזכויות מיעוטים צריך לשים גבולות. אסור שהטרלול הזה יעבור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו