התו הירוק והבטן הרכה של ישראל

עם הצורך להנפיק מחדש את תעודת התו הירוק, התחלקו אזרחי המדינה לשניים - אלה שהתחסנו בפעם השלישית מול אלה שכלל לא זכאים לו • הממשלה שוכחת שכל עוד תושבי הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות של ישראל ירגישו מנותקים, שיעור המתחסנים לא יעלה

מגורי בדואים בנגב, צילום: דודו גרינשפן

התו הירוק המתחדש חילק את כולנו לשניים: מי שהתחסנו בחיסון השלישי ונאבקים באפליקציה כדי להנפיק את התו, וכשני מיליון ישראלים שלא זכאים לו. אנחנו שומעים שוב ושוב על מתנגדי החיסונים, שיוצאים להפגנות זעירות ומפיצים תבהלות על תופעות הלוואי של החיסון, אבל שוכחים שזה רק רעש רקע. הבעיה ממש לא שם.

הצצה קטנה בנתוני משרד הבריאות מגלה את התמונה הדיכוטומית: בעוד יישובים כמו עומר, סביון, כוכב יאיר ושוהם מתהדרים ביותר מ-85% התחסנות, הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות של ישראל נמצאות עמוק בתחתית. היישובים הבדואיים בנגב מדשדשים בין 0% ל-20% בלבד. יישובים חרדיים כגון עמנואל, אלעד וביתר עילית מגרדים את ה-30%. ערי פיתוח דוגמת נתיבות, קריית מלאכי ואופקים נתקעות סביב 50%.

על פי הפרסומת נגד עישון פסיבי, הביישנות הורגת. במקרה של הפריפריות מדובר בחוסר אמון קטלני. מערכת הבריאות היא שמועה רחוקה ברבים מהיישובים העניים בישראל. בכפרים בנגב אין מרפאות. בערי הפיתוח חסרים מוקדי חירום. בבתי החולים הפריפריאליים יש כחצי מכמות הרופאים, האחים והמיטות לנפש מאשר במרכז. הסטטיסטיקה מגלה שכל מי שחי בנגב או בצפון, חי ארבע שנים פחות מתושב המרכז. על עודף התמותה הזה אנחנו לא שומעים בתקשורת, ואין מעקב יומיומי כמה שנות חיים זה עולה לנו לגור כאן, אבל הקורונה חושפת הכל.

מיעוט המתחסנים נובע מאותה סיבה של מיעוט המצביעים בבחירות הכלליות. מי שמרגישים מנותקים מהמדינה, לא יתייצבו ביום פקודה. הקורונה חושפת עוד עובדה: לא מדובר בבעיה "שלהם". אם הילדה הבדואית, הילד החרדי והקשיש דובר הרוסית או המרוקאית בעיר הפיתוח לא בריאים - זה פוגע בכולנו. למרבה האבסורד, אנחנו בפריפריות מסבסדים את שירותי הרפואה הטובים בהרבה במרכז. כולנו משלמים אותו מס בריאות. חלקנו מקבלים רפואה טובה, חלקנו פירורים.

תוכנית 650 המיליון לצמצום פערי בריאות בחברה הערבית היא התחלה טובה, אך מעט מדי ומאוחר מדי. נחוצות השקעות גדולות בהרבה ולאורך שנים, בחברה הערבית ובפריפריות בכלל. יותר מדי שנים ממשלות ישראל תרמו לפערים חינוכיים, בריאותיים וכלכליים בין מרכז לפריפריות. אנשי המרכז הכלכלי והגיאוגרפי חשבו שמדובר בעסקה משתלמת. בפועל, מדובר בעסקה אפלה שהפכה את החברה הישראלית קרועה ומפרפרת.

משברים גדולים מייצרים הזדמנויות גדולות. בריטניה המדממת של אחרי מלחמת העולם השנייה הלכה לבניית מדינת רווחה, שהעלתה אותה על דרך המלך. ארה"ב התגברה על השפל הגדול באמצעות השקעות ענק. וגם בישראל היציאה ממלחמת העצמאות הביאה לחוק חינוך חינם. משבר הקורונה אינו רק משבר בריאותי. הוא רמזור אדום מהבהב שמבהיר: חייבים להיאבק לעומק בעוני ובהזנחת הפריפריות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר