בשבועות האחרונים, כמעט מבלי משים, נכנסנו לעידן חדש בתולדות האומה. עידן הדלתא. האמת היא שזו היתה התפתחות צפויה. מה שהתחיל בשינוי, ריפוי ואיחוי - מונחים מתחום מדעי החברה והרוח - הגיע לכלל בשלות קונספטואלית במהפכה מדעית־רפואית עם יצירתה של מגיפה חדשה - מגיפת הדלתא. כך, בעוד העולם כולו עסוק עדיין בנגיף הקורונה, בארץ ישראל קם העם היהודי והביא לעולם מגיפה חדשה.
"הדלתא שונה באופן מהותי מנגיף הקורונה המקורי", אמר ראש הממשלה בנט בתדרוך לאחרונה. ואכן, למגיפת הדלתא יש סימפטומים רבים. גלי חום וקור, ירידה בחוש הטעם, ובעיקר פגיעה קשה ובלתי הפיכה בבלוטות האחריות. הדלתא גם הפתיעה את עולם המדע, כך שכל מה שידענו עד כה על מגיפות, בריאות הציבור, התנהלות הקורונה והשפעות החלטות הממשלה - נעשה בלתי רלוונטי בן־לילה. מעכשיו, צריך לבחון את הכל מחדש. נפתח את נתב"ג ו"נראה מה יהיה", נפתח את בתי הספר כרגיל ו"נלמד מזה", נקיים אירועים המוניים ו"נסיק מסקנות", הרי לא רוצים לקפוץ מהר מדי להגבלות ולסגרים. זה היה במגיפה הישנה, הרעה, ההיא של הממשלה הקודמת. בדלתא הרי הכל עובד אחרת. עובדה, הפעם השרים לא משתתפים בדיוני הקבינט, זה הרי לא מתחומי עניינם ומומחיותם. אחריות? הדלתא כבר תפיל את זה על מישהו אחר.
זה לא נעצר שם. גם כל מה שידענו על צמיחה כלכלית, למשל, כבר לא רלוונטי בעידן הדלתא. מהיום אפשר גם להטיל מסים כבדים וגם "לעודד צמיחה". גם לייקר את החשמל, הארנונה, התחבורה והדלק, וגם "לסייע לאוכלוסיות החלשות". זו כלכלת הדלתא.
תחום הביטחון גם הוא עובר כיום רוויזיה. חיזבאללה יורה לשטחים פתוחים כי הוא "מורתע", אבל כשצה"ל יורה לשטחים פתוחים הוא "מעביר מסר עוצמתי". חמאס משגר בלונים כי "הוא רוצה שנקשיב לו", ובכלל - אין שום סיבה לדאוג שהקואליציה נשענת על השמאל והערבים, שנוכחותם "מגבילה את חדותה של כל החלטה צבאית״, כפי שאמרה השבוע ח״כ ג׳דא רינאווי־זועבי ממרצ. זה ביטחון אחר, ופה לא צריך צבא, טילים וחיילים. הכללים אחרים. זה כוח דלתא.
ואחרון, גם בג"ץ האקטיביסטי ששש להתערב בחקיקה, בנוהלי הכנסת ובכל תג של חיינו הציבוריים, נדבק בעידן הדלתא והפגין אתמול שמרנות למופת. "איך אפשר לעשות דה־לגיטימציה להליכים פרלמנטריים ולבוא לביהמ"ש? זה סוג של פוטש", אמר השופט פוגלמן בדיון לנציגי הליכוד. פעם, לפני פרוץ הנגיף, בימי האקטיביזם השיפוטי הישן והממלכתי, בית המשפט לא היסס לרגע כשדרס ברגל גסה את הפרדת הרשויות ואת יסודות הדמוקרטיה. אבל אקטיביזם הדלתא זה משהו אחר. שם הם דורסים רק את האופוזיציה. ואם אתה ימני - הדלתא של בית המשפט סגורה.
האות היוונית דלתא משמשת פעמים רבות לסמן מרחק, או פער, בין נתון אחד לנתון שני. בין הרצוי למצוי, בין המוצא לבין היעד. האמת, שאין כמוה כדי לאפיין את עידן בנט. אנחנו חיים בדלתא שבין המציאות לספין, בין העובדות לשקרים. ככל שהזמן עובר והממשלה מסתבכת, הדלתא הזו הולכת וגדלה. ותופעת הלוואי שלה ברורה: חוסר אמון עמוק של הציבור בממשלה ובמעשיה. אבל הציבור לא מעניין את בנט ושותפיו. אותם מעניין רק האמון של דעת הקהל בתקשורת ובממשל ביידן. דעת קהל הדלתא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו