בנט, אל תחלק את ירושלים

על ידי התרת פתיחת קונסוליה פלשתינית בירושלים, ישראל מזמינה רשימה אינסופית של דרישות דיפלומטיות אנטי־ישראליות, פוסט־ציוניות. זו תחילתו של אוסלו ד'

רה"מ בנט והנשיא האמריקני בנט, צילום: אורן בן חקון, איי.אף.פי.

תארו לכם מצב שבו ממשלת קנדה מחליטה להקים באלסקה (אחת מ־50 המדינות המרכיבות את ארה"ב), קונסוליה מדינית מיוחדת מתוך גישה ש"אלסקה היא ארה"ב האמיתית". דמיינו שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מודיע על הקמת קונסוליה רוסית מיוחדת בטקסס לתושבים הטקסנים, מתוך הכרה בכך שלפני כ־176 שנה היא פעלה כמדינה עצמאית. תארו לכם שבריטניה היתה מקימה בחבל קשמיר שבהודו קונסוליה מיוחדת לטיפול במוסלמים ההודים הרואים בעצמם מיעוט בדלני, המבקש להסתפח לפקיסטן הגובלת עם החבל בצפון.

קשה עד בלתי אפשרי לדמיין תרחישים כאלו. ראשית, מפני שהם יגררו משברים דיפלומטיים חמורים ומסוכנים ביותר. שנית, מפני ששום מדינה בעולם לא היתה מקבלת פגיעה גסה כל כך בריבונות הבסיסית שלה.

שום מדינה, חוץ מישראל. זה בדיוק מה שקורה כרגע בירושלים. בימים אלו מתקיימות שיחות בין צוותי הממשל האמריקני לזה הישראלי, בנוגע לחידוש הקונסוליה האמריקנית "לענייני הפלשתינים" אשר פעלה ברחוב אגרון בירושלים, עד כהונתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.

ההודעה הסופית על ההקמה אמורה להתפרסם באופן חגיגי על מדשאות הבית הלבן בספטמבר הקרוב, בעת ביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט.

אבל הסיפור גרוע יותר מכפי שזה נשמע. מפני שמעולם לא פעל בישראל ראש ממשלה שסחר בירושלים מול גורמים זרים למטרות של הישרדות פוליטית. זה נכון שכבר היה לנו ראש ממשלה שהיה מוכן לחלק את ירושלים כדי לשרוד, ושמו אהוד אולמרט, אבל כניעתו היתה בעיקר בפני השמאל הישראלי ולא בפני מעצמה זרה. זה בדיוק מה שעושה נפתלי בנט.

לפי פרסום באתר וואלה, ישראל ביקשה מארה"ב לעכב את פתיחתה מחדש של הנציגות האמריקנית, עד לאחר העברת התקציב, כדי למנוע מבוכה פוליטית לממשלה החדשה ולמעשה לאפשר את הישרדותה.

לא שמענו על מחאה מדינית, לא שמענו הצהרה (מתבקשת) על זכותה המוחלטת של מדינת ישראל להחליט כל החלטה באופן כזה בעצמה, מתוקף העובדה הבסיסית שהיא מדינה ריבונית וסוברנית - ולא קולחוז או כוכב קטן בדגל של מדינה אחרת. כלום. כניעה מוחלטת. הזיה. רק בקשה רפה וכנועה - לעכב את פתיחת השגרירות כדי שהממשלה לא תיפול.

חשוב שכל אזרח ישראלי יבין: מאז הקמת המדינה לא ניתנה כאן רשות לשום מדינה זרה לפתוח שגרירות כלשהי עבור ישות זרה בירושלים. למעשה, ממשלות ישראל תמיד סירבו לבקשות כאלה. השגרירויות המעטות המתקיימות בירושלים נוסדו כולן עוד בתקופת האימפריה העות'מאנית, ושתיים מהן תחת המנדט הבריטי. גם הקונסוליה האמריקנית המדוברת, שמבקשים כעת "לפתוח מחדש", נפתחה ב־1884, וממש לא נוסדה עבור הפלשתינים, שבאותן שנים לא היו קיימים כלל.

אם תאפשר ישראל לארה"ב לפתוח קונסוליה לפלשתינים בירושלים, ידרשו זאת גם מדינות נוספות מהאיחוד האירופי ומקרב המדינות הערביות, אף על פי שיש מספיק קונסוליות כאלו ברמאללה, וממילא אין ולו חצי סיבה לפתוח עוד כאלו.

ובמקום לעודד את מדינות העולם לפתוח שגרירויות נוספות בבירתה הנצחית של מדינת היהודים, היא ירושלים - ההפך הוא שיקרה. ייפתחו בה נציגויות של אוכלוסייה המבקשת להשמידה. על ידי התרת פתיחת קונסוליה כזו, ישראל מזמינה רשימה אינסופית של דרישות דיפלומטיות אנטי־ישראליות, בוודאי פוסט־ציוניות. זוהי תחילתו של אוסלו ד'. הקמת השגרירות פורצת את הדרך להקמת מדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים.

נכון שמצבנו הביטחוני מול איראן עשוי לדרוש שיתופי פעולה מול מעצמות בינלאומיות. נכון שבארה"ב קם ממשל קשוח יותר לישראל מקודמו. אבל לשום ראש ממשלה מעולם לא היו עזות המצח והחוצפה לוותר על ירושלים בירתנו, בעבור שום נכס, שום הבטחה, ובטח שלא בעבור הכיסא. בנט, אין לך מנדט לחלק את ירושלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר