עם פרסום פרק החקלאות בחוק ההסדרים, ניתן האות להעלות שוב את תיאוריית פערי התיווך. החקלאים, אגב, מאמינים בה בכל נימי נפשם. הרי איך יכול להיות שעל ק"ג מלפפונים מקבל החקלאי שקל, ואילו לצרכן הוא נמכר בארבעה שקלים? לא ממש מעניין אותם שישנן עלויות אריזה, שינוע, קירור, וכמובן בלאי וסחורה שנפגמת. תוסיפו לזה את תרבות שנאת העשירים בישראל, וכך מוסטת האש לרמי לוי ולשופרסל במקום לאחראים האמיתיים ליוקר המחיה.
שרשרת הערך של פירות וירקות מתחילה בדרך כלל אצל החקלאי המוכר במחיר חקלאי את תוצרתו, וממשיכה בחברות שיווק והפצה. חברות השיווק וההפצה מוכרות את הסחורה במחיר סיטונאי לרשתות השיווק ולמרכולים, שבתורם מוכרים את התוצרת לצרכנים במחיר קמעונאי. "פערי התיווך" הוא שם כולל לפער שבין המחיר החקלאי לבין המחיר הקמעונאי לצרכן. לטענת הלובי החקלאי, מחירי המזון בישראל יקרים הודות לפערי התיווך. והם מקדמים אותה בשיח הציבורי, אף שאין מחקר אחד שתומך בכך. אז לטובת הציבור הרחב, הנה כמה עובדות שיעזרו לכם להפריך את שקר "פערי התיווך".
אחד מהטריגרים לרפורמה כעת הוא מחיר פירות הקיץ ההולך ומאמיר. השוואת המחירים הסיטונאיים, שבהם נמכרת הסחורה לרשתות השיווק והמרכולים, בין השנה לשנה שעברה, תלמד על התייקרות שנעה בטווח שבין 50% ל־350%. לאור העובדה שחברות השיווק וההפצה לא השתנו מאשתקד, אין מנוס מההבנה שההתייקרות נעוצה במחיר החקלאי.
אבל נצא מהפריזמה של השנה הנוכחית. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק כבר בנובמבר 2014 את פערי התיווך בישראל ובמגוון מדינות מתקדמות. הממצאים חד־משמעיים: פערי התיווך במכירת עגבניות בישראל עמדו על 66%, בארה"ב על 560%, ובממוצע במדינות האיחוד האירופי על 195%. בגזר, פערי התיווך אצלנו הם 133% מול 167% במדינות האיחוד האירופי, ובעוד פערי התיווך במכירת תפוחי עץ בישראל עמדו על 89% - בארה"ב הם עמדו על 322%, ובאיחוד האירופי על 170%. ענבים נמכרו ברשתות השיווק במחיר שגבוה מהמחיר החקלאי ב־64% בישראל, אך ב־343% בארה"ב. הפליאו התפוזים להימכר כאשר פערי התיווך עומדים על 92% בישראל, מול 600% בארה"ב. בקיצור, פערי התיווך במכירת פירות וירקות בישראל נמוכים משמעותית ביחס לעולם.
דרך נוספת לבחון זאת היא ברווחיות. מנתוני הדו"חות הכספיים של חברות ההפצה ורשתות השיווק הגדולות לשנת 2019, עולה שהרווח הנקי שלהן נע בסך הכל בין 2.3% ברשת רמי לוי לבין 4.2% ברשת שופרסל.
בחינה מדויקת יותר נעשתה על ידי משרד החקלאות, והראתה שבשנת 2017 הסיטונאים הגדולים הרוויחו 0.7% ממכירת ירקות ו־7.9% ממכירת פירות. באותה שנה הרוויחו רשתות השיווק 2.1% ממחירי הירקות ו־13.9% בלבד ממחירי הפירות. בשנים אחרות, הרשתות אף הפסידו ממכירת פירות וירקות.
פערי התיווך בישראל נמוכים. יוקר המחיה נובע ממגזר חקלאי לא תחרותי, שאינו מנצל את היתרונות היחסיים שלו. בדיוק את זה מנסה הרפורמה בחוק ההסדרים לפתור.פערי התיווך בישראל נמוכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו