לשחרר את זדורוב ממעצר

כשבוחנים את הסיבות לביצוע מעצר עד תום ההליכים לנאשמים בעבירות פליליות, עולה כי אין סיבה אמיתית להמשיך להחזיק את רומן זדורוב במעצר בעת חידוש משפטו

זדורוב בבית המשפט, צילום: גיל אליהו

היום עתיד בית המשפט המחוזי בנצרת למסור החלטתו, בעניין בקשת המדינה לעצור את רומן זדורוב עד תום ההליכים. לשם כך, על התביעה לצלוח שלוש משוכות.

משוכה אחת היא קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו. במסגרת דרישה זו, יצטרך בית המשפט להתחשב בראיות המזכות, ולא רק בראיות המפלילות. מאחר שהראשונות מעלות לכאורה השערת חפות של קיום רוצח אחר, הדבר עלול למנוע התקיימותו של יסוד זה.

משוכה שנייה היא מסוכנות הנאשם לציבור. החוק קובע באישום ברצח חזקת מסוכנות, אך חזקה זו ניתנת לסתירה. לזדורוב אין עבר פלילי. זדורוב היה אדם נורמטיבי ולא פעיל במסגרת חברתית עבריינית, ואינו נמצא בקשרים עם גורמים עברייניים. מאז האירוע חלפו 15 שנה, שבהן היה אסיר בכלא שנתון למעקב ולפיקוח. במהלך תקופה זו ניתן היה לבחון עד כמה הוא נוטה להתפרצויות אלימות. תנאי מאסר הם תנאים מעוררי אלימות, שבהם בני אדם בעלי נטייה להתפרצויות מתקשים במיוחד לשלוט בה. לפי הידוע, התנהגותו של זדורוב בכלא לא היתה אלימה כלל ועיקר.

ככל שחולף הזמן, כך נחלש הטעם לייחס לזדורוב מניעים ואופני התנהגות שאולי היו קיימים לפני 15 שנה. במהלך תקופה כזו בכלל, ובתנאי כליאה בפרט, האדם "עובר חוויית חיים", וחלים עליו מרכיבים של פסיכולוגיה התפתחותית תוך כדי התקדמות בגיל ובשלבי החיים. אין דין גיל 30 כגיל 44, ואין דין שני שלבי חיים אלה כאשר בינתיים שהה הנאשם במאסר. למעשה, כל המטרה של המאסר מניחה שאדם בתקופה הזאת משתנה.

אמנם זדורוב מכחיש שביצע עבירה. הודאה בעבירה, הפנמת חומרתה וחרטה - כך ניתן לטעון - הן מרכיבים המפחיתים את מסוכנות המשתחרר מהמעצר. על כך יש להשיב בשתי תשובות. ראשית, כאמור, קיימות ראיות של ממש המצביעות על כך שהוא חף מפשע - סוף כל סוף הוא זכה למשפט חוזר, עניין בעל נדירות סטטיסטית מופלאה בשיטתנו, עקב קיומן של ראיות אלה. אם הוא אכן חף, מובן שלהכחשת העבירה על ידיו יש טעם מצדיק. שנית, רוב המחקרים לא הצליחו לאשש את הטענה שהכחשת העבירה, אפילו על ידי עבריינים, מגבירה מסוכנות. למעשה, רוב המחקרים אשר נערכו בנושא, שבהם שני ניתוחים סטטיסטיים רחבי היקף אשר בחנו מחקרים שנערכו על עשרות אלפי נבדקים, הראו כי לא נמצא קשר בין הכחשה לבין ביצוע עבירות בעתיד. יצוין שהמחקרים בדקו בעיקר עבריינות מין חוזרת, אך לא נראה לכאורה כי לא ניתן להסיק מהם גם על עבריינות במעשי אלימות אחרים.

המשוכה השלישית היא היעדר חלופת מעצר. מאחר שהמניע שיוחס לזדורוב בהרשעתו שבוטלה היה מניע של הקנטה מצד ילדים, חלופה של מעצר בית לזדורוב תנתק אותו ממילא מסביבה של ילדים מקניטים. יתרה מזו, לפי מחקרים (שהיו בסיס לדו"ח ועדת דורנר), למאסר יש אפקט קרימינוגני, ועל כן מעצר בית אך יפחית את משך הזמן שבו יהיה זדורוב חשוף לאפקט קרימינוגני, וצפוי להקטין את מסוכנתו לציבור, ולא להגביר אותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר