ישראל ואזרחיה צריכים להיות ערוכים לפרוקסי היחיד שנותר פעיל

אף אחד לא צריך ולא יכול להיות מופתע מרצף השיגורים של טילים בליסטיים ארוכי טווח על ידי החות'ים מתימן ביממות האחרונות מאז חזרה ישראל ללחימה ברצועת עזה.

מאז יום שלישי כל יום לפחות שיגור אחד (ביום רביעי שניים כאלה) של טיל קרקע-קרקע ארוך טווח עם ראש קרבי עתיר חומר נפץ. החות'ים שקשרו את גורלם לפלשתינים מאז אוקטובר 23 חזרו ואיימו כי ישובו לשגר טילים לישראל עם חזרתה של המלחמה. רק שהפעם העיתוי שונה בתכלית – החות'ים תחת מתקפה רצופה ומשמעותית על ידי ארצות הברית ושותפותיה ולאחר אולטימטום מאוד ברור של הנשיא טראמפ לעבר פטרונם, איראן, כי אם ישובו לשגר טילים לעבר ישראל או להמשיך ולאיים עם נתיבי השייט הבינלאומיים, התגובה תהיה ישירה כלפי איראן.

אנחנו אחרי רצף של חמישה ימים עם שיגורים רצופים, ושוב (בפעם המי יודע כמה) נתפס איומו של הנשיא טראמפ כ"אקדח ללא כדורים". החות'ים כבר הוכיחו ב-17 חודשים האחרונים כי אינם פרוקסי "רגיל" של איראן. הם אומנם נהנים מתמיכה, סיוע וגיבוי אירני, אך אינם לגמרי סרים למרותם של האירנים, אינם שותפים להתייעצויות ומפגשי ציר הרשע (איראן, חיזבאללה, חמאס, ג'יהאד איסלמי). במהלך החודשים הם פיתחו לעצמם עצמאות שלא תמיד עלתה ועולה בקנה אחד עם האינטרסים של איראן.

רצף התקיפות בשבוע האחרון של ארצות הברית ושותפותיה, ביחד עם חמש התקיפות הישראליות מאז תחילת המלחמה מוכיחים פעם נוספת כי במלחמה מול ארגוני הטרור או מדינת טרור (כמו במקרה החות'י) אין מטה קסמים ואין זבנג וגמרנו.

מחויבת נוכחות ונגישות של כוח לאיסוף מודיעין תשתיתי (מיקומי בסיסים, אתרי שיגור, מתקני ייצור, מפקדות וכדומה) ועיתי (מיקומי מפקדים ומנהיגים בזמן אמת, תנועת והברחת אמל"ח בדרך ימית או יבשתית וכדומה), כוח התקפי זמין למרחב וכל זה באופן רציף והמשכי – מהווים לקואליציה הבינלאומית יתרון מובהק לפעולה ביחס לישראל. זהו אינטרס ישראלי כי אלה ימשיכו בפעולתם, הגם שתרומתה של ישראל היא מועטה ושולית.

מנוף הלחץ שמנסה הנשיא טראמפ להשיג על החות'ים דרך איראן הוא נכון, בבחינת לפתור שתי בעיות בירייה אחת. רק שאולטימטום ללא כוונה למימוש יכול להפוך לבומרנג הרסני. לאבד את כוח ההרתעה ולאבד שליטה על המצב.

המצב בו הסרת איום תלויה בגורמי חוץ, הוא פחות נכון ונוח לישראל, רק שבמקרה זה לא בטוח שהחלופה טובה ויעילה יותר, ומשכך נגזר עלינו להתבסס על יכולות הגנה והתרעה בזמן לאזרחים, יכולות שעמדו בעשרות מבחנים בשבעה עשר חודשים האחרונים בשיגורים חוזרים ונשנים על ידי החות'ים במהלך המלחמה.

יכולות שהוכיחו עצמם באופן אפקטיבי ביותר, למרות שאין 100% ואין הרמטיות מוחלטת (כולם צריכים לזכור את אותו שבוע לפני כמעט ארבעה חודשים עם שתי החטאות רצופות שבנס הסתיימו בפגיעות רכוש, אחת מהן במבנה בית ספר ברמת אפעל , דצמבר 24).

"שעת המבחן" האזורית מתקרבת לימי הכרעה ולא בהכרח בגזרת עזה וגורלם של 59 החטופים, או דווקא באיום הישיר של החות'ים לעבר מדינת ישראל או על נתיבי השייט הבינלאומיים, כי אם בציר ארצות הברית – איראן – ישראל וייתכן כי קריאת התיגר מתימן תזרז הכרעות בציר הזה. ציר שהיה ונותר ה-בעיה העיקרית והמשמעותית של מדינת ישראל, ואת זה אסור שנשכח ואסור שמבטינו יוסט מהמטרה העיקרית – מניעת יכולת גרעינית בידי אירן.

בינתיים וללא שינוי מהותי אנו צריכים להיות ערוכים לכך שהפרוקסי היחידים (אירוע השיגורים מלבנון בסוף השבוע הוא חריג ואיננו מעיד על הכלל) שנותרו פעילים הם החות'ים מתימן והם ימשיכו בכך, מיליון עד שני מיליון אזרחים נדרשים למרחבים המוגנים לפחות פעם ביום.

תת אלוף (מיל') צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי