בשבוע שעבר פרסמו השרים סמוטריץ' ואלקין את מתווה המענקים לחזרת התושבים ליישובי הצפון - 16,360 שקלים למבוגר ו־7,680 שקלים לילד, נוסף על "מענק עזובה". מדובר בסכום כסף משמעותי, אבל התוכנית הזו מעידה בעיקר על חוסר הבנה של המציאות המורכבת שאיתה התמודדו התושבים. השאלה שהמדינה צריכה לשאול את עצמה היא לא רק איך להחזיר את התושבים לצפון ולדרום, אלא איך משאירים את התושבים שם גם לאחר מימוש המענקים.
כאשר קהילה עוברת מלחמה וסופגת אבידות, השיקום מצריך תשומת לב מיוחדת לא רק בפיתוח תשתיות פיזיות, אלא גם בהשקעה בחינוך ובבריאות הנפש.
מדינת ישראל אינה מגיעה לכל רובדי השיקום, רבים מהתפקידים מאוישים כיום על ידי מי שנקראו לדגל לאחר הירצחם של אנשי מקצוע ב־7 באוקטובר. במציאות זו קהילות ורשויות רבות בוחרות במודל "כפר עזה" ומתמקדות בתחומי החינוך, הבריאות (בדגש על בריאות הנפש), הרווחה, ההנצחה, הקהילה והבנייה. התמקדות בתחומים אלה מעצימה את יכולת הקהילה לקום לאחר הנפילה.
החינוך הוא עמוד תווך בשיקום. ילדים שנפגעו ממלחמה חווים טראומה, חוסר יציבות ומתח. לתלמידים המפונים מביתם - בתי הספר מספקים השכלה, וגם יציבות ותמיכה רגשית. השקעה בחינוך מחזירה תחושת ביטחון ומספקת כלים להתמודדות עם מציאות כואבת. נוסף על כך, חינוך איכותי מפתח כישורים אישיים ומפחית סיכון לעוני, לאלימות ולייאוש. תלמידים בשיקום המגיעים לבית ספר, מוכרחים לפגוש מספר גדול יותר של צוותי חינוך לחוות יותר שיעורים במקצועות השונים, יותר טיולים, ובעיקר מאמץ גדול יותר ללמידה משמעותית בסביבת לימודים משתנה.
ההשפעות הרגשיות של המלחמה הן עצומות. טראומות, חרדה ודיכאון דורשים מענה מיידי. בריאות הנפש קריטית במיוחד בפריפריה, שבה המחסור באנשי מקצוע הורגש גם לפני 7 באוקטובר. השיבה לצפון ולדרום מגדילה את האתגר ודורשת פתרונות מותאמים וגמישים. מעבר למימון, יש ללוות את בעלי התפקידים ולאתר גופים שיכולים לספק מענה מתאים.
רשויות וקהילות משקמות מוכרחות לשאול את עצמן מה לעשות כדי לתת מענים נוספים לאלו שאינם צורכים את שירותי המדינה. השקעה בבריאות הנפש מחזקת תפקוד אישי, משקמת קשרים משפחתיים וחברתיים ומסייעת לשיקום מהיר. קהילות המתמודדות עם טראומות באופן יעיל, מתחזקות ומסוגלות להתפתח במהירות.
רשויות וקהילות משקמות מוכרחות לשאול את עצמן מה לעשות כדי לתת מענים נוספים לאלו שאינם צורכים את שירותי המדינה.
השקעה בחינוך ובבריאות הנפש היא קריטית לשיקום קהילה לאחר מלחמה. שיבת החטופים תהיה מהלך השיקום המשמעותי ביותר, ובד בבד עלינו להבטיח שכל המשאבים וההזדמנויות יעמדו לרשות אנשי המקצוע המשרתים את המפונים ואת השבים לבתיהם.
יש להבטיח פתרונות לטווח הארוך ולהקים מנגנונים שיבטיחו יציבות, צמיחה והתפתחות מתמשכת.
שילוב מערכות תמיכה קהילתיות, חיזוק מערכות הבריאות והחינוך והרחבת ההנצחה והזיכרון יאפשרו לקהילות לצמוח מתוך המשבר.