ירי של טיל בודד בשעות הלילה המאוחרות הוא כלי אסטרטגי מתוחכם שנועד ליצור שחיקה פסיכולוגית מצטברת, כשכל אירוע מעצים את תחושת החרדה והפגיעות, הגם שסטטיסטית הסיכוי ליירוט הטיל גבוה וסיכויי הפגיעה נמוכים יחסית.
מטרת הירי היא תודעתית לא פחות מאשר צבאית, והיא נועדה לערער את תחושת הביטחון, שכן כששגרת הלילה מופרת תחושת האיום גוברת ומותירה חותם פסיכולוגי גם בבוקר שלמחרת. ניסיונות דומים להתשה וליצירת לחץ על האוכלוסייה התרחשו גם במהלך עימותים צבאיים קודמים ומלחמות, דוגמת "צוק איתן" ומלחמת המפרץ. חמאס, חיזבאללה ומשטרו של סדאם חוסיין נקטו טקטיקה דומה של ירי רקטות לעבר ישראל בשעות הלילה המאוחרות או לפנות בוקר. לעיתים, אף כאקט סימבולי דקות בודדות לפני כניסת "הפסקת האש" בין הצדדים לתוקף.
יש להשקיע גם בחיזוק של תחושת הביטחון במדינה, להפחתת שחיקה פסיכולוגית. ישראל צריכה לשלוט בתודעה הלאומית והמקומית כאחד, כדי לנצח בקרב
לוחמה פסיכולוגית מעין זו נועדה גם לערער את מערכת היחסים בין הציבור להנהגה. תחושת הפגיעות של הציבור יכולה להגביר את הביקורת הציבורית הפנימית, תוך יצירת לחץ על ההנהגה להגיב לתקיפה. ההנהגה, מצידה, נדרשת להראות שהיא מגיבה ביעילות ובמהירות, גם אם הנזק הפיזי מוגבל. לעיתים הדיווח החדשותי נועד להעצים את התחושה של עוצמת התגובה, דבר שאף גורר לעיתים ביקורת מתוך הממשלה, בדומה לתגובה על מתקפת הטילים האיראנית באפריל האחרון.
מעבר להשפעה על ישראל ועל הזירה הלאומית, הירי הלילי עשוי להיות גם מהלך שמותאם לזירה הבינלאומית, בבחינת "אירוע מדיה" שנועד לזכות בתשומת הלב העולמית, בדגש על התקשורת האמריקנית, בעלת בריתה של ישראל. שעת לילה בישראל היא שעת ערב מוקדמת בארה"ב. הדבר נכון גם נוכח הבחירה לתקוף במהלך נאומו של מנהיג החות'ים בשבוע שעבר, ולצד התקיפה האמריקנית בתימן. תגובת החות'ים בירי מייד לאחר התקיפה הישראלית והאמריקנית נועדה להעביר מסר: הם אינם נרתעים.
המפתח לניצחון בזירת הלוחמה הפסיכולוגית התודעתית בקרב על דעת הקהל הבינלאומי, הוא גם הקרב על היתרון המוסרי. ישראל מקפידה להציג את פעולותיה כמדויקות וכמידתיות, תוך הבחנה בין מטרות צבאיות לאזרחיות. המסר הישראלי במבצע צלילי הכרם הדגיש שהתגובה נעשית מתוך עוצמה ואחריות, ולא מתוך נקמה. מנגד, החות'ים פועלים לייצר דיסאינפורמציה באמצעות נרטיב שמציג את ישראל כפוגעת באזרחים, גם כאשר המטרות הן צבאיות בלבד.
לסיכום: שדה הקרב הדיגיטלי הוא כלי חשוב במאבק על התודעה, על הלגיטימציה ועל האמון. כדי לנצח בזירה זו, ישראל חייבת לשמר את היתרון המוסרי, בהדגשת תקיפה של מטרות צבאיות על פני אזרחיות - כגון פנייה לאזרחים בתימן באמצעות הפצת מסרים בערבית על הכישלונות ועל השחיתויות בהנהגה החות'ית, תוך הדגשת המחיר הכבד שנגבה מהם, כדי לערער את התמיכה בארגון. זאת לצד הדגשת שיתוף פעולה בינלאומי עם ארה"ב, סעודיה ואחרות מול האיום החות'י.
יש להשקיע גם בחיזוק של תחושת הביטחון במדינה, להפחתת שחיקה פסיכולוגית. ישראל צריכה לשלוט בתודעה הלאומית והמקומית כאחד, כדי לנצח בקרב.
ד"ר ערגה אטד היא מרצה, חוקרת ויועצת באסטרטגיית שיווק ושכנוע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו