בימים ההם בזמן הזה: אנשים החיים בתוך תהליך היסטורי גדול ובעל משמעות נרחבת אף פעם לא מסוגלים לדעת כיצד הוא יסתיים, ובוודאי לא יכולים לדעת מה יהיו השפעותיו הרות הגורל וארוכות הטווח לדורות. רבים עשויים שלא להבין כלל שהם בתוך אירוע היסטורי. בראשיתו של מרד החשמונאים לא היה שום סימן לכך שמדובר באות הפתיחה להקמת ממלכת החשמונאים, לעצמאות מדינית שתימשך קרוב ל־80 שנה, ושלבסוף תתברר כעצמאות המדינית האחרונה עד להקמת מדינת ישראל במאה ה־20.
כאשר פרץ מרד החשמונאים בשנת 167 לפנה"ס, בתגובה לגזירות הדת של אנטיוכוס, אף לא אחד מבני מתתיהו יכול היה לצפות כיצד יתפתח המרד בטווח הקצר, בוודאי לא בטווח הבינוני, אפילו לא של שנים ספורות בלבד. הניצחונות הצבאיים על הצבאות הסלווקיים לא היו מובנים מאליהם כלל וכלל. צבאו של יהודה המכבי היה קטן, וצבאות האויב לא רק היו גדולים ממנו בהרבה אלא גם מאומנים היטב. למרות זאת, הניצחונות הגיעו בזה אחר זה. ככל הנראה גם בתקופת הניצחונות הראשונים על אפולוניוס, על סירון בקרב בית חורון ועל גורגיאס בקרב אמאוס, לא ידעו לוחמיו המעטים של יהודה המכבי שהם עומדים לחולל בקרוב אירוע דתי רב־עוצמה שייחרת לדורות בזיכרון הלאומי. טיהור המקדש ונס פך השמן אירעו כשלוש שנים וחצי לאחר תחילת המרד.
ישראל נמצאת עתה באמצע, או אולי רק בתחילתו של אירוע היסטורי גדול, עד כדי תיאורו מדי פעם כאירוע בסדר גודל תנ"כי
אולם אפילו לאחר טיהור המקדש שקיבע לדורות את תאריך חג החנוכה, ספק רב אם המכבים העריכו את ההתפתחויות העתידיות.
כמקובל גם בימינו, ימי האנטישמיות החדשה־ישנה, ניצחונות המכבים עוררו כעס וגל אנטי־יהודי בקרב כל הקבוצות והעמים סביב ארץ יהודה שבקרבם חיו יהודים כמיעוט.
המכבים מצאו עצמם יוצאים למסעות מלחמה־שתכליתם להגן על היהודים בארץ אדום, בעבר הירדן, בגלעד ובגליל. וכמו בזמן הזה, גם בימים ההם פיצלו המכבים את כוחותיהם במערכה רב־זירתית. כך, בהדרגה, קמה ממלכת החשמונאים.
ישראל נמצאת עתה באמצע, או אולי רק בתחילתו של אירוע היסטורי גדול, עד כדי תיאורו מדי פעם כאירוע בסדר גודל תנ"כי. גם אם אנו מרגישים את גודלו של האירוע, ניתן להוכיח עד כמה אין לנו שום יכולת לצפות את ההתפתחויות ולרדת לעומקו, וזאת רק ממה שאירע לנו בטווח הקצר מאוד של חודשים ספורים. כלום מבחינה היסטורית. ניזכר לרגע היכן היינו היום לפני שלושה חודשים. חיזבאללה עומד על רגליו עם רוב גדול של שדרת הפיקוד שלו במנהיגותו של נסראללה, לאיראן יש רציפות ונגישות יבשתית ללבנון דרך סוריה, ויחיא סינוואר, סמל הטבח הברברי של 7 באוקטובר, עדיין חי.
ברקע כל אלה ניצבת מעצמה בהנהגת ממשל דמוקרטי שרבים מאנשיו עוינים את ישראל, ושדאגתם נתונה לכך שלא תנצח באופן ברור ומובהק. אף אחד לא יכול היה לדמיין רק לפני שלושה חודשים את מצבנו כיום לאחר היפוך המגמה בכל הזירות.
במהלך תקופה קצרצרה זו חוסלו נסראללה וסינוואר, הקשר בין הזירות נותק, שדרות הפיקוד של חיזבאללה וחמאס נפגעו קשות, משטר אסד התמוטט ונקטע הרצף היבשתי של איראן, ולישראל רצועת ביטחון בתוך סוריה. בארה"ב עומד להיכנס ממשל רפובליקני האוהד ביותר לישראל אי־פעם. אם עד לפני כמה חודשים לא היה ברור שאיראן תספוג מתקפה ישראלית, כעת זו רק שאלה של עיתוי.
אנחנו חיים בתוך תהליך היסטורי שאיננו יודעים את המשכו ואת תוצאותיו. אסור לנו שלא להפוך אותו למנוף היסטורי בעל משמעות גדולה שישפיע באופן נרחב ולטובה על הדורות הבאים.
חג חנוכה שמח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו