לִגְיוֹן הַפְּצוּעִים

הַבִּיטוּ עָלֵינוּ - אַלְפֵי הַפְּצוּעִים

מֵאָז זְמַן אוֹקְטוֹבֶּר עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ

הַבִּיטוּ אֵיךְ אָנוּ קְרֵבִים וּבָאִים

זוֹעֲקִים בִּדְמָמָה וְזוֹקְפִים אֶת הָרֹאשׁ.

הַבִּיטוּ עָלֵינוּ שׂוֹרְדִים מֵהַקְּרָב

מֵאֵשׁ גֵּיהִנּוֹם, מִ"נּוּן טֵית" מְמֻקָּד 

מֵחֲזִית הַדָּרוֹם וּמִצְפוֹן־מַעֲרָב

מֵהַטַּנְק הַבּוֹעֵר, מִמִּבְנֶה מְמֻלְכָּד.

הַבִּיטוּ בִּי כָּאן קְטוּעָת רֶגֶל וְיַד

שֶׁלּוֹמֶדֶת בְּתָא הַשִּׁיקּוּם לְהַלֵּךְ

מְסַנֶּנֶת בָּרֹאשׁ אֶת הַזְּמַן שֶׁנִּלְכַּד

מֵרִגְעִי הַפִּיצוּץ בְּכָל לַיְלָה חוֹלֵף. 

הַבִּיטוּ בִּי, כֵּן זֶה אֲנִי שֶׁהִכַּרְתֶּם:

פָּנָי חָבוּשׁוֹת, כְּמוֹ גּוּפִי הַשָּׂרוּף

נִלְחָם פֹּה עַכְשָׁיו (לֹא בַּקְרָב שֶׁזְּכַרְתֶּם)

נֶאֱבַק בְּתוֹכִי לְרַפֵּא אֶת הַגּוּף.

הַבִּיטוּ עָלֵינוּ מִגֶּדֶם עַד לֵב

בָּעֵינַיִם שֶׁכְּבָר לֹא יוֹסִיפוּ לִרְאוֹת. 

רְאוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ פְּגוּעָה עַד כְּאֵב

הֱיוּ בִּשְׁבִילֵנוּ עוֹד גֶּשֶׁר לִחְיוֹת. 

כִּי אֲנַחְנוּ לִגְיוֹן שֶׁל עֶשְׂרוֹת רְבָבוֹת

הַנּוֹשְׁמִים לְצִדְּכֶם אֶת אוֹתָהּ עַצְמָאוּת 

לֹא נִנְעַץ עַל מַדֵּינוּ אוֹתוֹת שֶׁל קְרָבוֹת 

הֵם לוּבְּנוּ בַּבָּשָׂר עַד הַיּוֹם שֶׁנָּמוּת.