מי שומר על ילדי הגן

בעולם מציינים היום את יום הילד הבינלאומי, והפער בין ההבטחות לשמירה ולהגנה על הילדים הכתובות באמנה הבינלאומית לבין המציאות בשטח הוא תהומי.

אמנת זכויות הילד קובעת כי יש להבטיח לכל ילד את הזכות לחיים, לביטחון ולחירות. בין עקרונותיה הבסיסיים נמצאת חובתן של מדינות להגן על ילדים מכל פגיעה, אלימות, אפליה וסיכון.

האם נוכל לשבת בחיבוק ידיים בעוד חיי ילדים יהודים ברחבי העולם נמצאים בסכנה מוחשית?

האנטישמיות מתחדשת, השיח סביב ביטחונם של ילדים ישראלים ויהודים תופס תאוצה. אנו עדים לעלייה חדה במקרי אנטישמיות כלפי ילדים יהודים וישראלים במדינות המערב. כאשר הילדים הללו הולכים לבתי ספר ציבוריים הם נתונים לבריונות מצד חבריהם ואף מצד אנשי צוות הוראה, ומתחדדת השאלה מי באמת שומר עליהם, ואם הממשלות בעולם באמת עומדות בהתחייבות ושומרות על ביטחונם ועל רווחתם הנפשית. האמנה מזכירה לנו כי לכל ילד יש זכות לגדול בסביבה מוגנת.

כדי לממש זכות זו עלינו לתבוע אחריות פעילה, ליישם מדיניות ברורה ולהבטיח שהילדים שלנו, בארץ ובתפוצות, יזכו להגנה שמגיעה להם.  

העלייה החדה באירועי אנטישמיות ברחבי העולם מאז פרוץ המלחמה יוצרת מצב שבו ילדים נמצאים במרכז הסכנה, לעיתים קרובות ללא הגנה מספקת. בצרפת מקרי האנטישמיות זינקו ממאות לאלפים, בקנדה מוסדות חינוך יהודיים הותקפו ביריות ובבקבוקי תבערה, בעוד הצעות לאבטחה נדחו בגלל חסמים משפטיים.

בבלגיה ילד חרדי בן 14 הותקף פיזית בשכונה יהודית, ובבריטניה תלמידים בבתי ספר יהודיים חווים הטרדות יומיומיות. מקרים אלו אינם תרחישים רחוקים או סיפורים בודדים פה ושם - הם מציאות עגומה הממחישה את האיום הגובר על ילדים יהודים וישראלים ברחבי העולם. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתבונן מהצד, כאשר השיח על הסתרת סממנים יהודיים/ישראליים בפומבי הולך ומתגבר?

האם נוכל לשבת בחיבוק ידיים בעוד חיי ילדים יהודים ברחבי העולם נמצאים בסכנה מוחשית? מדינת ישראל הוקמה כדי להיות מקלט בטוח לעם היהודי, וחזון זה אינו מוגבל לגבולות המדינה. כשילדינו חשופים לסכנות, האחריות ברורה: להקצות תקציבים ייעודיים לאבטחת מוסדות חינוך ותרבות יהודיים וישראליים ברחבי העולם, צעד בסיסי להבטחת ביטחונם הפיזי של הילדים.

נוסף על כך, ישראל צריכה להוביל קמפיינים בינלאומיים לחינוך והסברה נגד אנטישמיות כדי למגר את התופעה באמצעות הטמעת ערכים חינוכיים. לצד זאת, עלינו לסייע לישראלים החיים בתפוצות לדרוש מהמדינה שבה הם חיים הגנה פעילה ושמירה על זכויות ילדיהם.

בן קרסו, מסבירן ישראלי בן 9, אומר בהרצאתו: "המבוגרים לא שאלו את הילדים אם לפתוח במלחמה". ילדים, שנאלצים לשאת בתוצאות הקשות של המלחמה, הם מהנפגעים המרכזיים שלהן.

המבוגרים נושאים באחריות להחלטות שמשנות את פני המציאות, ועליהם גם לשאת באחריות לגורל הילדים שנמצאים תחת חסותם.

זו חובה מוסרית ואנושית ראשונה במעלה.