בדברי ימי ישראל תיזכר השנה האחרונה כאחת המשמעותיות בחיי המדינה. גילויי גבורה והקרבה, מלחמה בלתי פוסקת בכמה חזיתות, הרוגים, פצועים, מפונים, חטופים ופוגרום על ישראלים שטסו לאמסטרדם לעודד את קבוצת הכדורגל שלהם, על ידי המון מוסלמי מוסת.
ההיסטוריונים ודאי יתעכבו על החלטת ראש הממשלה לפטר את שר הביטחון שלו בעיצומה של המלחמה מטעמים שנתפסו, על ידי רוב הציבור, כפוליטיים ולא ענייניים. באותה נשימה ודאי יתעכבו על דברי הפרידה של אותו שר ביטחון מחברי המטכ"ל. הוא הדגיש בפניהם שעליהם לפעול בהתאם למחויבותם לחוק ולמדינה וביקש מהם לשמור על המצפן הערכי. לכאורה, דברים מובנים מאליהם שאין צורך לומר אותם, אלא ששר הביטחון בחר לומר אותם, כי הימים לא ככל הימים.
פיטוריו של השר גלנט, מטעמים פוליטיים, הם עוד הידרדרות פוליטית שמטרתה אחת - הישרדותה של ממשלת נתניהו, תוך פגיעה ביסוד ערך הערבות ההדדית במדינה. רומסים את המילואימניקים ש"טוחנים" מאות ימי מילואים, בעוד הוא עסוק בדיל פוליטי איך לשחרר את החרדים משרות צבאי, לצ'פר אותם בכספים, בעוד על יתר הציבור מטילים גזירות שעלולות להקריס אותו.
החזרת החטופים תסמל סוג של "ניצחון מוחלט". אם יש ניצחון מוחלט, אין סיבה לא להקים ועדת חקירה ממלכתית או אפילו, רחמנא לצלן, לקבוע מועד לבחירות
הייתי בקפלן בערבו של היום שבו פוטר גלנט. הניפו דגלים, קראו קריאות, חסמו את איילון. אבל, בניגוד לליל גלנט הקודם, התקווה פינתה את מקומה לייאוש. המפגינים הרגישו שזה לא ישפיע על רה"מ ולא יקרב את הבחירות הבאות.
החשש הגדול הוא שהוא גם לא ייצא מגדרו כדי להחזיר את החטופים, אף ששר הביטחון היוצא חזר ואמר שאפשר וצריך לבצע עסקה. שבשלו התנאים. הוא לא ימהר, כי החזרת החטופים תסמל סוג של "ניצחון מוחלט". תמונת ניצחון שאם ירצה, יוכל להתגאות שהחזיר את כולם הביתה. ואם יש ניצחון מוחלט, אין סיבה לא להקים ועדת חקירה ממלכתית או אפילו, רחמנא לצלן, לקבוע מועד לבחירות. זה הרגע שבו מוטלת על ראש הממשלה חובה להכריע לטובת הכלל ולא לטובתו האישית.
אנחנו במלחמה צודקת על חיינו, אבל בעולם זה נתפס אחרת, בגלל הימשכות המלחמה, הקורבנות, והסכמים שלא נראים באופק. ואת המחיר אנחנו משלמים. האנטישמיות גואה והפכנו למצורעים בעולם. ישראלים מותקפים באכזריות באירופה על ידי המון מוסלמי. המדאיג ביותר הוא שהם נקראים, על ידי מדינתם הריבונית, להצניע כל סממן ישראלי בנסיעותיהם לחו"ל. לא לדבר עברית, שפת אמם וארצם, לא לחבוש כיפה, לא לענוד תכשיט עם מגן דוד או את סיכת החטופים. זה מזכיר ימים חשוכים שחשבנו שלעולם לא נחזור אליהם. ושום טיסת חילוץ לא תשנה את העובדה שאנחנו בשעה קודרת במיוחד ומפחידה.
אצטט את המתמודדת לנשיאות ארה"ב, קמלה האריס, שלאחר שהפסידה לדונלד טראמפ אמרה דברים חשובים על כך שחובה לקבל הכרעה דמוקרטית, והוסיפה: "רק כאשר מאוד חשוך, הכוכבים מנצנצים". המקבילה של שלום חנוך ל"הכי חשוך לפני עלות השחר". נקווה שהשחר יעלה במהרה, ושראש הממשלה יתעשת. במידה ולא, נמתין לבחירות הבאות והעם יכריע ויתקן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו