שמחת תורה בשדרות - שנה אחרי

חג שמחת תורה, אחד מהחגים השמחים ביותר בעם ישראל, מסמל את השותפות והאחדות שקיימת בינינו. ברחבי הארץ, ובמיוחד בערים כמו שדרות, אלפים יוצאים לרקוד עם ספרי התורה, ילדים מחכים לשקיות ההפתעה בבתי הכנסת, והאווירה היא של חגיגה קהילתית. זהו חג המהווה ביטוי מושלם לחיבור בין אדם לחברו, ולשמחת החיים שמאפיינת אותנו, גם בזמנים קשים.

אך בשנה שעברה, ביום הזה בדיוק, חוותה שדרות את אחד מהרגעים הקשים בתולדותיה - מתקפת טרור רצחנית שהותירה את העיר בהלם. עבור תושבי שדרות והעוטף, שמחת תורה הפכה ביום אחד מחג של שמחה ואחדות לזיכרון כואב של אובדן וטרגדיה. ביום הזה, במקום לרקוד עם ספרי התורה, נאלצו תושבי העיר להתמודד עם כאב עצום, פציעות רבות ואובדן יקירים.

השנה, כשאנחנו יוצאים לרקוד עם ספרי התורה ולחגוג את שמחת התורה, נזכור גם את אלו שאיבדנו, את הכאב, אך גם את ההבטחה - הבטחה שלא נוותר ולא נישבר

אך דווקא מתוך אותו כאב צמח סיפור של עמידה עיקשת, אומץ ואחדות - בדיוק אותם ערכים שמהם נובע חג שמחת תורה. אחד הסיפורים המרגשים ביותר הוא של רומי סוויסה בת ה־6 שהסתתרה ברכב בזמן שהוריה נרצחו במתקפה. שוטרים הגיעו לחלץ אותה ואת אחותה הקטנה, והשאלה שלה הרטיטה את לבבות כולנו: "אתם של ישראל?"

בתוך הכאוס, הילדה הבדילה בין טוב לרע, בין המגינים לבין התוקפים, ובאומץ בלתי נתפס לקחה אחריות להגן על אחותה הקטנה.

השאלה הפשוטה של רומי היא תזכורת חיה לכך שבמרכז הישראליות עומדים החיבור, האחריות ההדדית והאחדות. להיות ישראלי, במיוחד ברגעים כאלה, פירושו לדעת שאנחנו תמיד בצד שמגן, שנלחם למען החיים והחירות, ושהאחדות היא מה שמחזיק אותנו יחד. בדיוק כמו בשמחת תורה, שבה כל אחד מרגיש חלק ממשהו גדול יותר, כך גם בשעות הקשות ביותר למדנו שהחוזק שלנו כעם וכקהילה טמון בעובדה שאנחנו פועלים יחד, מתוך תחושת שליחות משותפת.

שנה לאחר האירועים הקשים של 7 באוקטובר, אנו עומדים שוב מול חג שמחת תורה, ומבינים יותר מתמיד את משמעותו העמוקה. זה לא רק חג של ריקודים ושמחה, אלא גם חג שמדגיש את הכוח הטמון בקהילה, את היכולת לקום מתוך האפר ולבנות מחדש. תושבי שדרות, כמו רבים אחרים בעוטף עזה, הוכיחו בשנה הזו שכוחם של אנשים לא נמדד רק ביכולתם לשרוד, אלא ביכולתם לבנות ולצמוח מתוך האובדן.

הנביא ישעיהו אומר: "חָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵֽם". מתוך ההרס שזרעו אויבינו, אנו בונים ומחדשים, בדיוק כפי שאנחנו עושים מדי שנה בשמחת תורה - חוגגים את מעגל החיים המתחדש, את היכולת שלנו לעמוד ביחד כעם ולהתחזק גם בזמנים הקשים ביותר. אנו, "של ישראל", נמשיך לחיות ולבנות את עתידנו מתוך ערכי הערבות ההדדית והאמונה בעוצמת הקהילה.

החג הזה הוא לא רק תזכורת לכאב, אלא גם לכוח. לשנה שחלפה מאז מתקפת הטרור, וליכולת שלנו כחברה וכעם לקום על הרגליים, להתאחד סביב ערכינו ולבנות מחדש. השנה, כשאנחנו יוצאים לרקוד עם ספרי התורה ולחגוג את שמחת התורה, נזכור גם את אלו שאיבדנו, את הכאב, אך גם את ההבטחה - הבטחה שלא נוותר ולא נישבר, כי אנחנו, כולנו, של ישראל.