בחירתו של חסן

חיזבאללה יצר רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל, וקשר בין המלחמה ברצועה לרגיעה בצפון • בכך הוא הביא גם את המתווכות הזרות ללחוץ על ישראל להתפשר

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, צילום: רשתות ערביות

אחרי מלחמת לבנון השנייה, גל ההערצה כלפי חיזבאללה ומנהיג הארגון נסראללה שטף את לבנון וסוריה. נסראללה התחרט על חטיפת גולדווסר ורגב, שהובילה למלחמה שאותה לא רצה, אך במבחן התוצאה מעמדו של חיזבאללה נסק מטאורית לאחר המלחמה. ארגון הטרור השיעי הצליח לעמוד 34 יום במלחמה נגד ישראל, ולא הובס. אדרבה, העובדה שבישראל היו שתפסו את סיום המלחמה כניצחון בנקודות במקרה הטוב וכתיקו במקרה הרע, הבליטה דווקא את ממדי ההצלחה של חיזבאללה.

מאז המלחמה הוצגו בסוריה תמונותיהם של נסראללה ושל אייתוללה עלי חמינאי, מנהיג איראן, יותר משהוצגו תמונותיהם של המנהיגים הפוליטיים האחרים של האזור. מי שטייל ברחובות דמשק בשנת 2007, נתקל בתמונותיהם של הנשיא בשאר אל־אסד ושל מנהיג חיזבאללה זו לצד זו. התמונות הוצגו על קירות, בחזיתות חנויות, על מכוניות פרטיות ועל אוטובוסים.

הסכם עם ישראל ישיב את השקט ללבנון, ואולי יוביל אותה לתהליך שיקום, אבל הסכם גם יציג את נסראללה כנוטש חמאס והעם הפלשתיני באמצע מערכה נגד "האויב הציוני"

הצלחת חיזבאללה היתה כה גדולה, עד שהאמונה השיעית הצטיירה באור חיובי - במרחב שרובו הגדול סוני - דבר שהוביל לגל חדש של המרות דת לשיעה גם בקרב סונים, רובם מסוריה. בעיני רבים היתה המרת הדת אות להזדהות ומתן כבוד לשיעים בכלל ולחיזבאללה בפרט, על ש"הגנו על האומה הערבית". נסראללה, המזכ"ל הכריזמטי של הארגון, הפך לגיבור ערבי חדש. ערבים סונים רבים ראו באיראן ובחיזבאללה הכוחות היחידים שמוכנים ויכולים לעמוד מול ארה"ב וישראל.

אבל קשה להישאר בשיא, ובעשור שלאחר המלחמה, אף שחיזבאללה חיזק את מעמדו בארץ הארזים, הוא הוביל אותה אל אחד המשברים הקשים שידעה מאז תום מלחמת האזרחים ב־1989. ההשתלטות על סדר היום הפוליטי יצרה כאוס במערכת השלטונית והכלכלית, המעורבות במלחמת האזרחים בסוריה העמידה את לבנון מול סכנת האלימות העדתית, ופיצוץ נמל ביירות הוביל למחאות אלימות בין המחנות הפוליטיים והעדתיים בלבנון, שאיימו על יציבות המדינה.  

ב־8 באוקטובר 2023 הכניס חיזבאללה את לבנון לתסבוכת נוספת - המלחמה בעזה. יותר מ־100 אלף פליטים עברו מאז מדרום לבנון צפונה, ונראה כי עימות נוסף עם ישראל הוא בלתי נמנע. עתה ניצב נסראללה בצומת גורלי:

הסדרה מול ישראל - בתנאים שיצר, נסראללה יכול להציג במשא ומתן גם דרישות טריטוריאליות בדרך להסדרה. חיזבאללה יצר רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל, וקשר בין המלחמה ברצועה לרגיעה בצפון. בכך הוא הביא גם את המתווכות הזרות ללחוץ על ישראל להתפשר. אולם אם ייאלץ הוא לוותר ולפרוש מהמערכה, במנותק מעזה, ינחית מכה קשה על תדמיתו כ"גיבור ערבי רב־תהילה". הסכם עם ישראל ישיב את השקט ללבנון, ואולי יוביל אותה לתהליך שיקום, אבל הסכם גם יציג את נסראללה כנוטש חמאס והעם הפלשתיני באמצע מערכה נגד "האויב הציוני".

מלחמה כוללת - אף צד לא מעוניין, אך בשבועות האחרונים חל שינוי בעמדה הישראלית, והיא נערכת לכך. מלחמה כוללת עם חיזבאללה תפתח את העימות עם ישראל גם לזירות אחרות - איראן, עיראק, סוריה ותימן, וממדי ההרס יהיו עצומים. ישראל אמנם תסבול מנזקים גדולים, ברם בזיכרונו של נסראללה צרוב ההרס של דרום לבנון וביירות מ־2006, כסוג של תמרור אזהרה שמונע ממנו בשלב זה להעלות את רף ההסלמה.   

מלחמת התשה - בערבית פירוש הביטוי חַרְבּ אֶל־אִסְתִנְזַאף הוא מלחמת הקזת דם. מכיוון שאיראן וחיזבאללה למדו את החברה הישראלית ואת רגישותה לחיי אדם - זו מטרתם. אין לנסראללה בעיה להמשיך את הפינג־פונג הארטילרי מול ישראל, שלא שברה עד כה את הכלים. מבחינתו, זו החלופה המועדפת, והיא יכולה להיות מערכה ממושכת. הוא ערוך אליה - ישראל הרבה פחות.

אם ישראל רוצה לשנות את תמונת המצב בחזית הצפונית, עליה לשנות את מערך השיקולים של נסראללה ואת הסתכלותו על העימות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר