ראש הממשלה יכול לעשות מה שהוא רוצה

"המשמעות היא שאין הסכם ואין חטופים. יש פה אנשים חיים", זעק שר הביטחון. "כן, זו ההחלטה", אמר נתניהו ודרש הצבעה מיידית על ההחלטה, שנתקבלה פה אחד, לפנות בוקר, בהתנגדות גלנט.

יומיים אחר כך בשער בגין התאספו רבע מיליון אזרחים, בהם רבבות צעירים, זועמים על רצח ששת החטופים בידי חמאס ודורשים לעשות הכל להבאת 101 חטופינו הנותרים הביתה.

אבל רבבות הצעירים ברחובות מסמנים לנתניהו שטעה: הרחוב הישראלי - ימין מרכז ושמאל - מקדש את הערך המכונן שלא משאירים פצועים בשטח

האצבע על ההדק היא של סינוואר, אבל הקול - קול ועוד קול ועוד קול - הוא של ההצבעה בקבינט. ההסכם שנתניהו דאג לאישור פה אחד שלו - בלי ציר פילדלפי - ב־27 במאי. את ההסבר ל"התהפכות" נתניהו סיפק בישיבה הלילית השר המקורב ביותר, אולי המקורב היחיד שנותר לנתניהו - דרמר: "ראש הממשלה יכול לעשות מה שהוא רוצה".

רבבות הצעירים - מהם רבים שלא היו בהפגנות קודם - מסמנים לנתניהו שהוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. שהתנאי של נתניהו, הפעם ציר פילדלפי (לפני זה רפיח, לפני זה ערבויות אמריקניות), הוא רק תירוץ, והחטופים, רעבים ועל סף מוות, כמו שנראו בסרטוני האימה ששחרר חמאס - נמקים במנהרות הטרוריסטים בעזה וימיהם קצובים. סיכון חיילינו במבצעים להצלתם חושף אותם לאיום על חייהם.

הצבת פילדלפי כתנאי עוסקת בדבר אחד: בדימוי של נתניהו. נתניהו מנהיג חזק המנהל מו"מ קשוח. בישיבת הממשלה הסביר נתניהו: "אני יודע היטב לנהל מו"מ, ניהלתי מו"מ מול ההסתדרות".

ההשוואה בין חמאס וההסתדרות חוזרת אצלו. בסרטון בחירות שפורסם באתר רה"מ במארס 2015, נראית קבוצת תמיכה של "נפגעי ביבי", קורבנות הרפורמות שלו: עובדי מדינה, בעלי חברות סלולר וחמאסניקים.

עבור נתניהו, ראש מערך ההסתה, השוואת עובדי מדינה ומחבלים היא כלי לסימון האויב מבית ומחוץ וחיזוק הזהות הימנית.

אלא שנתניהו "מנהיג חזק" לא מנע את הטבח שביצע חמאס. הוא רק יוצר דימוי של מנהיג חזק. בפועל, הוא כותב בגאווה בספרו כיצד הוא זהיר בניהול מלחמות והיה נגד כיבוש עזה כמו שדרש בנט. וטוב שכך. נתניהו התנגד גם לתקיפה בלבנון ובאיראן.

לכן חשוב לו למנות בבהילות את ראש לשכתו לקצרנית בישיבות ביטחוניות רגישות - נגישות לפרוטוקולים ולכאורה לשינוים. נתניהו מקפיד על הפרדה: דימוי של מנהיג חזק, אבל בורח ממלחמה. מנהיג חזק על הנייר.

נתניהו משתמש בהשוואה בין המרצחים להסתדרות גם אחרי הטבח.

בישיבת הממשלה, בעת השבתת המשק למען החטופים, תקף את יו"ר ההסתדרות: "בושה, אנחנו במלחמה. זה מחזק את סינוואר. זה כמו להגיד - רצחת שישה, אנחנו איתך". כן, רה"מ מאשים את יו"ר ארגון ההסתדרות בכך שהוא משת"פ של סינוואר.

נתניהו טען בוועדת חקירת מירון שהוא מוקדש כולו לענייני ביטחון ולכן אינו אחראי, אבל התעלם מהתרעות על המצב, ובמארס שעבר ביקש למנוע מגלנט לתת הערכה בטחונית. נתניהו היה עסוק בדבר אחד: "הרפורמה המשפטית" שאמורה היתה להסיר את הבלמים והאיזונים, ולהביא לריכוז כל הסמכויות בידי נתניהו, כדי שבאמת יהיה ראש ממשלה שיכול לעשות כל מה שהוא רוצה.

נתניהו חשב שהוא נטרל את ליל המחאה בזיהוי ההסתדרות כאויב פוליטי.

אבל רבבות הצעירים ברחובות מסמנים לו שטעה: הרחוב הישראלי - ימין מרכז ושמאל - מקדש את הערך המכונן שלא משאירים פצועים בשטח.

בדמוקרטיה, ראש ממשלה לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה.

הגיעה העת ששותפיו הקואליציוניים, החרדים לא פחות לגורל החטופים והמדינה - חרדים, דתיים וליכודניקים - יחליפו אותו.