מדינת כל ועדיה

שבוע עבודה קצר פירושו פחות איסוף זבל וקבלת קהל ותורים ארוכים יותר בבתי המשפט, במשרד הפנים ובעירייה • מי שרוצה החזר מס, אישור טאבו או תור לרופא ימתין עוד

ארנון בר דוד ורן ארז, צילום: אייל מרגולין/ג׳יני, אורן בן חקון

למה ארגוני העובדים פועלים נגד העובדים? בחסות המלחמה, ועדי העובדים מקדמים עמדות נגד הממשלה.

דעתנו הציבורית המוסחת והחולשה הפוליטית של הממשלה הן כנראה סיבה טובה מספיק לצבירת כוח. הבעיה היא המחיר: ישראל תהיה טיפשה וענייה יותר דורות קדימה בגלל ראייה קצרת טווח והעלמת עין תקשורתית שכהרגלה מסרבת לשאול את השאלות הקשות.

כדי להבין את השביתה בתיכונים צריך להבין את הבעיה המרכזית בחינוך בישראל: המורים בישראל מתוגמלים על ותק, מורים חדשים נדפקים בשעות ונאלצים להעביר את השנים הראשונות שלהם במערכת על שברירי משרה; אחרי שנה-שנתיים הטובים נשברים ועוזבים, נשארים רק אלה שמוכנים לסבול לטובת הוותיקים, מתוך תקווה להיות יום אחד ותיקים בעצמם. זה מוריד את האיכות הממוצעת של המורים ומתורגם, בסופו של דבר, להישגי תלמידים.

שכר ממוצע למורה בישראל הוא 16 אלף שקלים בחודש, ותקציב פר תלמיד במערכת החינוך הוא יותר מ־32 אלף. צ'רצ'יל אמר פעם שכדי להבין את הבעיות בדמוקרטיה צריך עשר דקות שיחה עם מצביע ממוצע.

כדי להבין את בעיות מערכת החינוך צריך עשר דקות שיחה עם הורה. כל הורה יודע אינטואיטיבית שמורים בינוניים מתוגמלי ותק מובילים לחינוך גרוע, אבל איכשהו, כקולקטיב, אנחנו קונים את השיטה הקלוקלת. שיטת הוותק גם לא מאפשרת לתגמל מורים במקצועות נדרשים כמו מתמטיקה ומדעים, ולא מאפשרת תגמול למורים מצטיינים, אז המערכת מושכת את כולם לבינוניות.

האוצר ומשרד החינוך מנסים לשנות את המשוואה ולהכניס מורים איכותיים במקצועות נדרשים, ללא קשר לוותק שלהם. כלומר, לחתום על חוזה אישי תלוי מצוינות, בדיוק כמו בכל חברה עסקית מצליחה. זה, כמובן, מבעית את ארגון המורים, כי מנהיגות שמקדמת בינוניות לא יכולה לשרוד גדודים של מורים מצטיינים. הצטיינות חינוכית היא המפתח להפיכת תלמידים לאזרחים מצטיינים, ובחסות המלחמה, ארגון המורים מנסה לטרפד רפורמה חיונית לעתידנו.

המלחמה בהצטיינות אינה שמורה רק לארגון המורים, גם ההסתדרות הכללית דואגת לבינוניות. בזכותה, קוצר שבוע העבודה במגזר הציבורי בשמונה שעות חודשיות. על פניו זהו "הישג", אבל למי? המגזר הציבורי עובד בשבילנו. אם שבוע העבודה שלו יקוצר, המגזר היצרני יקבל הרבה פחות שירותים ציבוריים, אבל ישלם את אותם המיסים. שבוע עבודה קצר יותר משמעו פחות איסוף זבל, פחות קבלת קהל ותורים ארוכים יותר בבתי המשפט, במשרד הפנים, בבריאות, בעירייה. מי שרוצה החזר מס, אישור טאבו, דרכון או תור לרופא יצטרך להמתין יותר. על קיצוץ שעות העבודה במגזר הציבורי כולם משלמים, אבל העיתונאים יציגו את זה כהישג. נוסף על כך, יש לזה השפעה על איכות השירות הציבורי. כמו בהוראה, עובדים מצטיינים רוצים לעבוד הרבה ולהרוויח הרבה. אם השירות הציבורי ימשיך לעבוד פחות בפחות, שום מצטיין לא ירצה לעבוד בו, ואנחנו זקוקים לפקידים מצטיינים לא פחות מלמורים מצטיינים.

האוצר ומשרד החינוך מנסים לשנות את המשוואה ולהכניס מורים איכותיים במקצועות נדרשים, ללא קשר לוותק שלהם. כלומר, לחתום על חוזה אישי תלוי מצוינות, בדיוק כמו בכל חברה עסקית מצליחה. זה, כמובן, מבעית את ארגון המורים, כי מנהיגות שמקדמת בינוניות לא יכולה לשרוד גדודים של מורים מצטיינים

השביתה "למען החטופים" בתחילת השבוע הצליחה להיכשל באופן מפואר: בית הדין לעבודה הכריז שהיא פוליטית, מקומות עבודה רבים מרדו ואלפי עובדים שלחו מכתבי עזיבה להסתדרות. גם כאן, טובת העובדים לא עמדה לעיניהם של מנהיגי ההסתדרות. עמית סגל דיווח שביום השביתה אשתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד היתה אמורה להתמנות לדירקטורית בבנק בשליטת ההסתדרות. במקביל, דווח ב"כלכליסט" כי יש עדויות הקושרות את פיטורי מנכ"ל הנמל עם סירובו לכרות חוזה עם סוכנות הביטוח השייכת לבנו של יו"ר ההסתדרות.

העתיד של מדינת ישראל נבנה על ידי מורים, עובדים, פקידים ותלמידים חרוצים, ויחסי העבודה צריכים לשקף זאת ולתמרץ הצטיינות, שקיפות וחריצות, לא ותק ובינוניות.

בואו נהיה מדינת כל מצטייניה ולא מדינת כל ועדיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר