"איכה ישבה בדד... עולליה הלכו שבי לפני צר" - המשפטים הללו, מתוך מגילת איכה, מלווים אותי מאז 7 באוקטובר, וביתר שאת מתחילת חודש אב, בין המצרים. והיום, ט' באב, כשנשוב ונקרא במגילה שמיוחסת לנביא ירמיהו, ראוי שנתרכז במציאת המשותף במקום הדגשת המפריד.
שני בתי המקדש נחרבו בתשעה באב. יום מר ונמהר ששנאת החינם שליוותה את אותה תקופה סייעה לאויבי ממלכת יהודה דאז להכניעה ולהגלות את תושביה. לפני 76 שנים הוקמה מחדש מדינת ישראל, מדינה ריבונית. נס גלוי לשיבת עם לארצו לאחר אלפי שנים ולחידוש שפתו, שפת התנ"ך. כנגד כל הסיכויים הוקמה מדינה חזקה שניצחה במלחמות שנכפו עליה, שדואגת לחלשים שבה, מפותחת טכנולוגית, ושבכל סקר שבודק את מדד האושר של תושביה אנחנו במקום גבוה מאוד.
השנה וחצי האחרונות היו קשות. הסתה ושיסוי, הפרדה במקום הכלה. קבוצה אחת בצוואר רעותה, בעידוד הממשלה שלא ניסתה להרגיע את הרוחות. לכאורה זה החל בינואר 2023, עם השקת ההפיכה המשטרית שהובילה להפגנות ענק, אבל רק לכאורה. כי עוד קודם, במהלך מערכות הבחירות האחרונות ובמהלך כהונתה של ממשלת השינוי כל המוסרות הוסרו. מילים והתבטאויות שאין להן מקום נשמעו מעל כל במה. נחלשנו בתוכנו, וב־7 באוקטובר 2023 חטפנו כולנו, כחברה וכמדינה, מהלומה שהפילה אותנו. התרוממנו, ולרגע נדמה היה ששוב הפכנו לאגרוף אחד כנגד כולם. אבל מהר מדי חזרנו לשיח של 6 באוקטובר. ומי צריך אויבים מבחוץ כשיד איש אוחזת בגרון אחיו? כש־115 מבנינו ובנותינו עדיין בשבי חמאס ועדיין יש מנהיגי ציבור שחושבים שזה בסדר. שלא מבינים שכל עוד הם שם לא נצליח להתחיל בתהליך ריפוי של החברה שמטרתו החזרת האמון של אזרחיה במוסדותיה ובמנהיגיה.
אני פונה לשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - היום, כשתענו את נפשותיכם בצום בחום הכבד, לבשו שק ואפר ושבו על הרצפה כמנהג אבלים, ותתאבלו על בית מקדש שנחרב לפני אלפי שנים, תחשבו על ההווה. על החטופים. על הבנות הצעירות, שייתכן ונאנסות. על הבחורים הצעירים שעוברים עינויים. על הגברים המבוגרים שספק אם ישרדו את הישיבה במנהרות חמאס מבלי שראו אור יום כבר עשרה חודשים.
מאיפה אתם מוצאים את החוצפה להתנגד לעסקה? בשם איזה אלוהים ואיזה מסר? אתם שניכם, שאחד מכם בכלל לא שירת בצבא, והשני עשה שירות בנדמה לי, גוזרים את דין החטופים בגלל מגלומניה משיחית שעלולה להמיט על כולנו אסון ותפורר את כולנו. זה יהיה על ראשכם.
במהלך מערכות הבחירות האחרונות ובמהלך כהונתה של ממשלת השינוי כל המוסרות הוסרו. מילים והתבטאויות שאין להן מקום נשמעו מעל כל במה. נחלשנו בתוכנו, וב־7 באוקטובר 2023 חטפנו כולנו, כחברה וכמדינה, מהלומה שהפילה אותנו
אם נותרה בכם טיפת חמלה, ולאחר שתשובו ותקשיבו לגורמי הביטחון, שאומרים כי חייבים עסקה כעת כי זה הרגע האחרון, שאחריו תיסגר הדלת והמעטים מביניהם שעוד בחיים יעברו לעמודת "הותר לפרסום", הסירו את התנגדותכם.
וגם אתה, ראש הממשלה, אל תיקח אחריות על המחדל - קח אחריות על החזרת החטופים. שלפחות המחדל הזה לא יישאר רשום על שמך בספרי ההיסטוריה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו