חקירה בניגוד עניינים

בשבועות האחרונים מרבה הרמטכ"ל, רב־אלוף הרצי הלוי, להתבטא ביחס לחשיבות קיום התחקיר הצבאי. "מטרת התחקיר היא אחת - למידה!", הצהיר הרמטכ"ל, "אם לא ננתח באומץ את שעשינו, נתקשה להתייצב מול אזרחי ישראל ולומר שלמדנו ונדע להגן עליהם טוב יותר".

בין ועדת החקירה שתעסוק בקונספציה ובשאלה כיצד הגענו למחדל 7 באוקטובר לבין התחקירים של הקרבות הטקטיים ב־7 באוקטובר עצמו, חסר תחקיר אחד משמעותי. תחקיר אירועי הקרב בבארי אמנם תיאר בפרוטרוט את השתלשלות האירועים בקיבוץ ביום הטבח, תוך שהוא מתמקד בתפקוד הלוחמים והיחידות השונות לאורך היום כולו, אך התחקיר מתעלם משאלות בסיסיות לגבי אופן וטיב קבלת ההחלטות של המפקדים והמיפקדות, מרמת החטיבה ועד המטכ"ל במהלך היום.

קרב הבלימה שמנהל הרמטכ"ל כדי למנוע ביקורת חיצונית ונטולת פניות כמו של מבקר המדינה - אירוע חסר תקדים כשלעצמו - מעלה שאלה גדולה אם המטה הכללי בהרכבו הנוכחי יכול וכשיר לקיים תהליכי תחקור ולמידה שכה חיוניים להמשך המוצלח של המערכה

מהו המידע שעמד בפני המטה הכללי במהלך הלילה? מהו המידע שזרם לפיקוד, לאוגדה, לחטיבות ולגדודים? מהן הפעולות שננקטו בכל הרמות? מהן ההחלטות שהתקבלו במטה הכללי במהלך היום? מה היו ההנחיות כלפי חיל האוויר? איך חולקו הגזרות? כיצד הוקצו הכוחות? מהן ההנחיות להפעלת סד"כ שהתקבלו במהלך היום? איך קרה שעשרות רבות של גדודים ישבו בבסיסים במשך שעות ארוכות בזמן שאזרחים זעקו לעזרה? מהו המידע ומהן ההחלטות שהתקבלו על ידי המטה הכללי: הרמטכ"ל וסגנו, ראש אמ"ן, ראש אגף מבצעים, רח"ט מבצעים, מפקד פיקוד דרום, מפקד אוגדת עזה והמח"טים השונים.

שאלות אלו הן שצריכות לעמוד במוקד הלמידה של צה"ל, שכן הן משפיעות על המלחמה הנוכחית ועל התפתחות המערכה בדרום ובצפון. יתרה מכך, הן גם היו אמורות להשפיע על סבב המינויים שעליו הוחלט לאחרונה אלא שהרמטכ"ל החליט שניתן וצריך לחלוט את המינויים בהקדם וללא הצגת תחקירים לציבור למרות שעל חלק מהקצינים רובצת עננה ביחס לאופן התנהלותם באותו יום. ההחלטה להתמקד ברובד הטקטי, ויותר מכך - האופן שבו מתבצעים התחקירים, מעלים שאלות לגבי תכלית ומגמת התחקירים.

אופן ביצוע התחקירים נוגע לכך שאת התחקירים הטקטיים של הקרבות ביישובים ובבסיסים מובילים קצינים בסדיר בדרגות סא"ל ואל"ם. קצינים אלו יתמודדו בקרוב על תפקידם הבא ועל קידומם בצה"ל, כאשר בין מי שיקבעו את קידומם יושבים אלה שיש להם אחריות ישירה ועקיפה לחלק גדול מהמחדלים שאותם מתחקרים הקצינים הזוטרים. מי יכול לטעון שבמצב כזה ניתן לשמור על שקיפות התחקיר ועצמאות המתחקר?

דוגמה נוספת לאבסורד היא אופן תחקור אוגדת עזה. את התחקיר לבחינת תפקוד האוגדה מוביל קצין מילואים שנמצא בתפקיד מילואים פעיל באוגדה החל מ־7 באוקטובר. אותו הקצין אמור למעשה לחקור את מפקדו, את חבריו, את פקודיו ואף את עצמו על תפקודם באותו יום ארור. מובן שקיים פה ניגוד עניינים מובנה, ולא ייתכן להטיל על קצין שכזה, מצטיין וישר ככל שיהיה, את מלאכת התחקיר.

נוסף על כך, קרב הבלימה שמנהל הרמטכ"ל כדי למנוע ביקורת חיצונית ונטולת פניות כמו של מבקר המדינה - אירוע חסר תקדים כשלעצמו - מעלה שאלה גדולה אם המטה הכללי בהרכבו הנוכחי יכול וכשיר לקיים תהליכי תחקור ולמידה שכה חיוניים להמשך המוצלח של המערכה.

היה מצופה מצה"ל למנות קציני מילואים בכירים (אלופים ותא"לים) לתחקר אירועים בסדר הגודל הנוכחי. לטובת תחקיר נוקב ואמיתי דרושים קצינים שלא יחששו לומר את דעתם, וכאלו ניתן למצוא, לצערנו, רק בצבא המילואים.

אמון הציבור בצה"ל נסדק משמעותית באירועי 7 באוקטובר, ואופן ביצוע התחקירים האחרונים ממשיך ומערער אמון זה. צה"ל עומד לפני תחילת התחקירים של המחדל המודיעיני והפקרת קו המגע בחזית הצפונית, וראוי שתחקירים אלו יבוצעו באופן שיחזק את אמון הציבור בצה"ל וביכולתו לבצע תחקורים נוקבים וקשים.