"חרבות הנפש" - החזית הבאה

ד"ר קרייג כץ, שהקים את מרכז בריאות הנפש לטיפול בנפגעי אסון 11 בספטמבר בניו יורק, סיפר במהלך ראיון עימו כי הכוונה המקורית היתה להפעיל את המרכז למשך שנה לאחר האירוע הקשה שחוותה ארה"ב. המציאות הוכיחה אחרת, ובפועל זה קרוב ל־23 שנה ממשיכים להגיע למרכז מטופלים חדשים עם מטענים מאותו יום נורא.

קשה לנבא מה צפוי לנו כאן בישראל, כאשר מדובר בטראומה לאומית מתמשכת מאז השבת השחורה של 7 באוקטובר, אך ברור מעבר לכל ספק כי החזית הבאה, כבר כעת וגם ביום שאחרי המלחמה, היא החזית הנפשית.

הזנחת בריאות הנפש תביא עימה השלכות קשות, לרבות פגיעה בתפקוד וקושי לחזור לשגרה, לעבודה, ללימודים, לזוגיות ולחיי משפחה, וכן עלייה בתחלואת הנפש ופגיעה במרקם ובחוסן החברתי

שירותי הסיוע הרגשי בישראל, עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נמצאו במצב של הרעבה, לא פחות. מחסור בתקנים ובמטפלים, הקצאה לא מותאמת של משאבים וזמני המתנה ארוכים מקשים מאוד לתת מענה נפשי התואם את הצרכים של הרבה מאוד אוכלוסיות בטווח גילים רחב. כדי להיערך להשלכות הנפשיות המתמשכות והמצטברות, אנחנו צריכים להרחיב את המבט, לתכנן לטווח רחוק, ולא לראות רק את מה שמתחת לפנס.

פניות לער"ן של בני נוער בהתקף חרדה הפכו לדבר שבשגרה בימי המלחמה. באחד המקרים שהגיעו אלינו מדובר היה בצעיר בן 18 שפונה מהעוטף לאחר שנחשף לזוועה, ושוחרר מהצבא על רקע אי־התאמה. הבית נהרס, והוא מרגיש שלא תהיה דרך חזרה. הוא משתף את המתנדב בסיוטים ובלילות בלי שינה. הוא חשב שבעת זו יתגייס עם חבריו לצבא, ובמקום זאת הוא מוצא את עצמו משוטט ברחובות בלי מטרה.

במקרה אחר, אישה צעירה שפונתה מהצפון כותבת בצ'אט שהיא כל הזמן דרוכה וחושבת המון על מוות שלה ושל בני משפחתה. המצב הרגשי שלה משפיע על היחסים עם בעלה, המגויס למילואים, והיא מרגישה מדוכאת, מיואשת ובודדה מאוד.

טראומת המלחמה הותירה צלקות עמוקות בחברה הישראלית. יותר מ־250 אלף פניות התקבלו בער"ן מאז 7 באוקטובר מצד אנשים החווים קשיים נפשיים, הן ישירות כתוצאה מהאירועים והן בעקיפין. בין הפונים אוכלוסיות בסיכון הדורשות מהמדינה רגישות והקצאת משאבים נכונה, והן כוללות את שורדי המסיבות ואנשים מהיישובים שנפגעו או פונו.

פונים גם אנשים שחוו בצורה ישירה את הרצח והפגיעה, את החטיפות, את ההפגזות ואת האימה. אוכלוסיות נוספות כוללות את המגיבים הראשונים, כוחות ההצלה והצבא שנחשפו למראות הזוועה, לצד חיילים וקצינים שנלחמים תוך אובדן חברים ולוחמים. אוכלוסיות פגיעות נוספות כוללות ילדים, בני נוער והורים, בני זוג שחוו אובדן, וגם מסייעים ומטפלים.

הזנחת בריאות הנפש תביא עימה השלכות קשות, לרבות פגיעה בתפקוד וקושי לחזור לשגרה, לעבודה, ללימודים, לזוגיות ולחיי משפחה, וכן עלייה בתחלואת הנפש ופגיעה במרקם ובחוסן החברתי. בריאות הנפש היא לא מותרות, היא צורך בסיסי חיוני, בעיקר אחרי מה שקרה לנו. רק חברה בריאה נפשית יכולה להיות חברה איתנה.