היום שבו מתחילים להרוג

פרישתו של הנשיא ביידן מרחיבה את הסדקים בחברה הישראלית.

יש שחושבים כי הוא היה נשיא מצוין לישראל, אולי אפילו הטוב אי־פעם, שסיפק לה נשק ותמיכה בינאומית וגיבוי צבאי. אחרים מאמינים שהוא היה נשיא גרוע לישראל, שקשר את ידיה, סחט אותה מדינית והתערב בניהול המערכה והפוליטיקה הפנימית שלה. אנשים שלא כתבו מילה באנגלית בחייהם מודים לנשיא הפורש האמריקני בטוויטר באנגלית, משל היו מתבגרים המביעים הערצה ללהקת רוק.

מצד שני, ימנים מביעים שמחה לאידו תוך ציון נקודות המחלוקת בין ישראל לממשל, ומביעים תקווה לניצחון אפשרי של טראמפ. שני המחנות זוכים לריב באולפנים, על דפי העיתונים ובטוויטר, אך האמת לא נמצאת שם. האמת היא שביידן גם עמד לצד ישראל, סיפק לה נשק ותמיכה וגם קשר את ידיה ומנע תמיכה. הוא לא עזר כי היה ידיד אמת של ישראל, והוא לא הכשיל כי הוא איזה אנטישמי סודי. לביידן אגף ליברלי, הרואה בישראל את גבול המערב המגן מפני הברברים, ואגף שמאלני רדיקלי המעוניין לפרק את ערכי המערב ולהשליט רב־תרבותיות ופוסט־מודרניות. נשיאותו התאפיינה בעיקר בניסיון לגשר בין הרצונות של האנטישמים לבין הליברלים.

אין כאן רע או טוב, יש כאן וקטורים. היעדר הבנת המורכבות של המציאות, והמגפון התקשורתי הניתן לבעלי הראייה החד־קוטבית, פוגעים בנו.

כאשר הורדה תוכניתו של רביב דרוקר מערוץ 13 זעקו אנשי השמאל שהגיע קץ הדמוקרטיה (כמו שהם צועקים כל יום מאז 1977), ושהתקשורת בישראל אינה חופשית עוד. הימין בתורו הגיב: "מגיע לו", או "מה אתם רוצים מערוץ פרטי?". לא עבר שבוע, וינון מגל הושעה מרדיו 103 בשל דבריו על פרסום של בנק. כאן הימין הגיב ב"שוב סתימת פיות נגד ימנים" ו"קץ הדמוקרטיה", ואילו השמאל הגן לפתע על חופש הקניין וזכותו של הרדיו לפטר שדרן.

האמת היא שתקשורת חופשית היא גם חופש עבור גופי התקשורת להעסיק ולפטר. לא דרוקר ולא מגל זכאים לכיסא שלהם בטאבו, אבל הגישה הזו לא מספיק מחנאית, אז היא לא פופולרית.

אין כאן רע או טוב, יש כאן וקטורים. היעדר הבנת המורכבות של המציאות, והמגפון התקשורתי הניתן לבעלי הראייה החד־קוטבית, פוגעים בנו

ישראלים רבים מפגינים על "עסקה" שאיש מהם לא יודע את תוכנה, בין השאר כי היא משמשת כלי משחק בידי אויב רצחני. מבחינת רבים בשמאל, עסקה עם חמאס נחוצה, אך עסקה עם נתניהו היא ייהרג ובל יעבור, בזה אין שום פשרות. השאלה "האם תתמוך בעסקה להחזרת החטופים שתביא לשלטון נתניהו לעוד עשור (כפי שהיה עם שליט)?" משאירה רבים פעורי פה. השמאל מוכן ללכת על הכל, ובלבד ששלטון הימין יתקצר, ובימין לא מוכנים להתקדם לכיוון גיוס חרדים רחב, רפורמות כלכליות ולימודי ליבה, כי יעשו הכל כדי שהשלטון לא יתקצר.

המחנאות מונעת מאיתנו להכיר בעובדות, לקחת סיכונים ולהתקדם.

בארה"ב המחנאות הביאה להקצנה במדיניות וברטוריקה, ולבסוף לניסיון התנקשות. כאשר הצד השני הוא רוע מוחלט, שלא ניתן להגיע איתו לשום הבנה או פשרה, כשכולם "ביביסטים חסרי מוח" ו"שמאלנים בוגדים" - היום שבו מתחילים להרוג מתקרב.