הח"כים של הליכוד אחרי הניצחון בבחירות האחרונות | צילום: לירון מולדובן

הליכודניקים החדשים, ואלה שיעזבו

לפי מדגם המתפקדים, רשימה הליכוד הבאה לכנסת מכבדת את אלה ששומרים אמונים לרכיב האידיאולוגי: לוין ואוחנה, שיקלי וארדן, בועז ביסמוט ואלי כהן

סקר מתפקדים מקיף של הליכוד חשף תוצאה מטלטלת: לשאלה "לו היו הבחירות נערכות היום - לאיזו מפלגה היית מצביע?" ענו 65%: הליכוד בראשות נתניהו. כלומר, 35% ממתפקדי הליכוד - חברי המפלגה - כלל לא מתכוונים להצביע למפלגתם. עבור מי שכן נשאר - נתניהו הוא המנהיג הבלתי מעורער.

סקר מתפקדים תמיד מרתק ובעייתי. יש שרים שעורכים סקרים באופן שיטתי, וישנם לצורך הדלפה לתקשורת. סקר מתפקדים מצד אחד נותן הצצה לרגע לקופסה השחורה של קובעי רשימת חברי הכנסת. מצד שני הוא תמיד סקר של "מתפקדים חופשיים" - אין דרך לשקלל את הדילים והרשימות הסגורות שעליהן נסב רוב הסחר־מכר שקובע את הרשימה של מפלגת השלטון בישראל. ואף על פי כן, התוצאות מלמדות על שלושה תהליכי עומק - ברמה הפרסונלית, ברמת המחנות וברמה המפלגתית.

ברמה המפלגתית - 35% ממתפקדי הליכוד כלל לא יצביעו לליכוד בראשות נתניהו. אם זהו הנתון במתפקדי הליכוד, ייתכן שמצביעי הליכוד ינטשו באחוזים גבוהים יותר. למי כן יצביעו? 9% יצביעו לבן גביר ו־7% לבנט

סקר המתפקדים שנערך בשבוע האחרון על ידי "אגם אנליטיקס", בראשות נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית, כלל מדגם מתפקדים עצום - 1,923 במספר - ותוכנן כדי להתגבר על הכשלים של סקרים רנדומליים: אפשרות תשובה גם של לא־מתפקדים, מילוי על ידי אותו משיב פעמים רבות, ועוד. ברמת ההנהגה, הסקר לא מותיר ספק: בבחירות הקרובות 58% ממתפקדי הליכוד רוצים לראות את נתניהו בראשות הליכוד, לעומת 7% לניר ברקת, ואחריהם יוסי כהן, יריב לוין ויואב גלנט - סביב 5%. נתניהו הוא המנהיג הבלתי מעורער של הליכוד גם כיום. אבל אחריו - התחרות פתוחה לרווחה.

הממצאים לרשימה מסקרנים: לוין ואוחנה שניהם במקום הראשון (תיקו סטטיסטי), שיקלי וארדן אחריהם, וביסמוט ואלי כהן (שוב תיקו סטטיסטי) במקום 5. כל אבירי ההפיכה המשפטית, לבד מארדן, מהווים את צמרת הליכוד העכשווית לפי מתפקדי הליכוד. מירי רגב, אחרי התחקירים ותוך כדי בדיקת המשטרה, נמצאת במקום ה־7. מתפקדי הליכוד בוחרים בליכוד של 4 בינואר 2023, יום נאומו של לוין.

המתמודד המוביל בעיני עצמו, ברקת, רק במקום ה־8. אולם הקו הביטחוניסטי בליכוד מקבל ביטוי מעניין, עם דיכטר (10) ובסוף העשירייה השנייה: גלנט (17), יוסי כהן, דנון, אדלשטיין והנגבי. קבוצה שיכולה להוביל קו של חזרה לליכוד הלאומי־ליברלי.

ועוד: הביביסטים נדחקים לעשירייה הרביעית: גלית דיסטל־אטבריאן, קטי שטרית, ניסים ואטורי ואסנת מארק. ללמדך, שהליכוד אמנם נותן כבוד להובלה של נתניהו כמנהיג, אבל מבחינה אידיאולוגית נמצא בימין העמוק מבחינת הרפורמה המשפטית, ומצד שני, ניכרת התגבשות של מחנה ביטחוניסטי שגלעד ארדן יכול להובילו.

והמפתיע מכל: ברמה המפלגתית - 35% ממתפקדי הליכוד כלל לא יצביעו לליכוד בראשות נתניהו. אם זהו הנתון במתפקדי הליכוד, ייתכן שמצביעי הליכוד ינטשו באחוזים גבוהים יותר. למי כן יצביעו? 9% יצביעו לבן גביר ו־7% לבנט. השאלה המעניינת קשורה למערך המפלגות המתגבש: במקרה של מרוץ דו־ראשי, גנץ מול נתניהו, הניצים יפנו לבן גביר, והמתונים לגנץ ובנט. אבל במקרה של הקמת מערך ליכוד ב', שינסה לשחזר את ערכיו כתנועה לאומית־ליברלית, ייתכן שנראה חבירה של הכוחות הביטחוניסטיים מתוך הליכוד, יחד עם הכוחות הלאומיים־ליברליים שכבר פרשו מהליכוד - בדמות סער, ליברמן ואנשי כחלון לשעבר.

הליכוד של היום הוא מפלגה אידיאולוגית, ימנית יותר וביביסטית פחות. המנהיגים המסתמנים - לוין ואוחנה וגם ברקת - נטולי הברק של נתניהו, ולכן רק 48% ממתפקדי הליכוד אומרים שיצביעו לליכוד ללא נתניהו בבחירות הקרובות. האמירה של חיים ביבס, שקיצונים השתלטו על הליכוד, שכוונה לידידו ולשותפו רב־השנים יריב לוין, שרירה וקיימת. נראה שלפני שהליכוד תחזור להיות מפלגה לאומית־ליברלית, היא תקטן בראשות נתניהו ותחווה עזיבה מסיבית של הכוחות המתונים, שרק בשלב הבא ינסו ללכד מחדש ליכוד שהוא גם לאומי וגם ליברלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...