ה' ייקום דמו

משפחתו של סרן ישראל יודקין, חסידי חב"ד, ביקשה לכתוב על מצבתו את הביטוי המיוחד להרוגי מלכות שבכל הדורות: "ה' יקום דמו" • גם אתיאיסט יבין שזו מסורת העם, ביחד עם מנהגים נוספים שאינם בהכרח דתיים, אלא נובעים מהגרעין הלאומי של קיומנו ההיסטורי

קברו של ישראל יודקין, המצבה ללא כיתוב , צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

1 זכה סרן ישראל יודקין הי"ד להביא נחמה וגאולה לעמנו גם במותו על קידוש השם, העם והארץ במערכה על קיומנו. עוד בחייו היה דוגמה ומופת לצעירים חרדים הנחלצים לעזרת ישראל מיד צר. הוא היה לקצין מוערך בגדוד "נצח יהודה", וחייליו ראו את גבו כשהסתערו על האויב.

משפחתו, חסידי חב"ד, ביקשה לכתוב על מצבתו את הביטוי המיוחד להרוגי מלכות שבכל הדורות: "ה' יקום דמו". מבחינתם ישראל נפל כיהודי ולכן צריך להיקבר עם הכיתוב המתאים. הצבא התנגד בתחילה בטענה שדרושה אחידות של קברי הנופלים, כדי לא להבדיל בין חייל פשוט לרמטכ"ל ובין העדות והזרמים השונים, שהרי חלק מחיילינו הם בעלי ברית שאינם יהודים. זו טענה חשובה, ובאמת הקברים נותרים באחידותם ובצניעותם, ואין בהם סממני פאר לאחד ומצבה פשוטה לאחר. גם רוב הכיתוב דומה.

ציפי וטוביה יודקין, הוריו של סרן ישראל יודקין, צילום: אריק סולטן

2 ובכל זאת, לוחמינו לא נפלו בצבא זר על אדמת נכר, אלא הם ממשיכיהם של חיילי שאול, שנפל בגלבוע עם בניו, ושל חיילי דוד, שמפקדם הנועז יואב בן צרויה טבע את סיסמת הקרב של צבא ישראל: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו".

הם ממשיכים את גבורת החשמונאים ומורדים יהודים שלחמו לעצמאותנו מעולן של האימפריות העתיקות וגם משלטון המנדט, ששכח את מטרתו המקורית להקים בית לאומי לעמנו בארצו. גם אתיאיסט יבין שזו מסורת העם ביחד עם מנהגים נוספים שאינם בהכרח דתיים, אלא נובעים מהגרעין הלאומי של קיומנו ההיסטורי.

3 "ה' ייקום דמו" היא אמירה על דרגתו הרוחנית של הנופל, והן על ערך הנקמה. "הרוגי מלכות", לימדונו חכמינו, "אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם", מכיוון שדרגתם בעולם הבא היא עליונה ביותר.

החכמים לא ביקשו לדווח על מה שקורה בעולם האחר, אלא לקבע פה בתוכנו, בקרב החיים, את דרגתו העליונה של מי שמסרו את נפשם למען העם, למען אמונתו, תקומתו וחירותו. הנקמה המדוברת לא נובעת מחולשה נפשית ומהיענות לזעם ההמונים, ואסור שתנבע מיצרים אפלים וממידות רעות. אנחנו הרי מייחסים אותה למי שאמר והיה העולם, שהוא מקור הטוב.

והאל הרי ציווה "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'". ועדיין, מצמידים את הנקמה כתואר של האל: "אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַע!". משום כך, הנקמה המבוקשת היא ביעור הרע מן העולם הסובל כל עוד הרֶשע והרוע מתקיימים.

כל עוד אויבינו חיים, מחבלים שביצעו את הרעות הנוראות ביותר מתוך כוונה להכחיד את שם ישראל מן העולם, חובה עלינו להילחם כדי לבערם. אבל בני האדם מוגבלים בכוחותיהם וביצריהם; לכן אנו מפקידים את הנקמה המלאה אצל האל, שהוא יסלק את רשעי עולם אלה כדי להאיר את העולם מחשכתו.

כל עוד אויבינו חיים, מחבלים שביצעו את הרעות הנוראות ביותר מתוך כוונה להכחיד את שם ישראל מן העולם, חובה עלינו להילחם כדי לבערם. אבל בני האדם מוגבלים בכוחותיהם וביצריהם; לכן אנו מפקידים את הנקמה המלאה אצל האל, שהוא יסלק את רשעי עולם אלה כדי להאיר את העולם מחשכתו

4 מתוך כך אפשר להבין את הסמיכות בין הנקמה לקוממיות: לאחר שאחינו ואחיותינו הושפלו במיתות משונות ואכזריות בידי יורשי הנאצים הללו, אנחנו מבקשים לקומם את עצמנו מחדש, ולא נוכל לעשות זאת כל עוד לא נקמנו את דם הנרצחים, הנאנסות והשרופים חיים, הזועק אלינו מן האדמה.

וכך בוחר משה לסיים את שירתו הגדולה, רגע לפני פרידתו, כצוואה לדורות: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". נשים לב שמשה - לא רק נביא לעמנו אלא לאנושות כולה - אומר לעמי העולם, שאלוהים ייקום את דם עבדיו, דמי הנרצחים מבני עמנו ובעלי בריתנו. ורק מתוך כך, תכופר אדמת העם.

הנה הקשר העתיק בין הנקמה לקוממיותנו בארץ. כך למדנו מסרן ישראל יודקין, הי"ד. ובבניין ציון ננוחם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר