בוקר בהיר קם קצין הרכש הבכיר, אל"מ נ', ועשה את מה שהגלנטים, הגנצים, ההרצים ושאר בכירי צה"ל בהווה ובדימוס, אנשי קונספציה גאים ובוגרי קרן וקסנר שכבר שנים לא טיהרו בית או ראו טנק מבפנים, עושים כיום.
הוא שתה בנחת את הקפה שהכינה לו פקידתו הנאמנה ששמה תמיד נשכח, התעדכן בהרכבי ליגת האלופות, עשה לייק לתמונות הנכדים, ועבר לבדוק את הווטסאפ. עיניו חשכו. השמיים נפלו עליו. על ראשו ניחתה הבשורה הכי קשה שאל"מ ומעלה בצה"ל שפיקד על מאות חיילים יכול לקבל: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע שיפסיק להזרים כסף. זאת אומרת, לפחות עד שתקום ועדה מסודרת שתבדוק על מה, למען השם, הולך כל הכסף.
לחרדתם שוב גילו שמנמני הפנסיות שהאויב קר ואכזר הרבה יותר ממה שהעריכו. ולא פחות גרוע - התדרוכים התקבלו בסקפטיות בואכה בוז מצד רוב הציבור הישראלי
כוס הקפה של אל"מ נ' נשמטה לרצפה: "המסוקים שהזמנו!" הוא זעק בזעם, כששתי חיילות ממהרות לנקות סביבו, "והפנסיות שצריכות לגדול בפעימה הבאה!" המשיך בעוד יד מנגבת את שולי מכנסיו, "והמטוסים המשוכללים שרק הם יצילו אותנו מאיראן! והפנסיות! והחימוש החדש והמשוכלל שהזמנו מהאמריקנים ויציל אותנו מהחות'ים! והפנסיות שהבטיחו לנו!". האל"מ התיישב בהפתעה חצי שנייה לפני שהפקידה המנוסה הספיקה לחמוק. "ועוד יש לו תנאים, לג'ובניק הזה! 'רוצה ועדה'. פחח. לא יקום ולא יהיה".
תוך דקתיים הוקם קבינט מלחמתי סגור וסוער. הגלנטים ואל"מ נ' ושאר שמנמני הפנסיות התקציביות עשו את מה ששמנמני פנסיות עטורי קרבות יודעים לעשות הכי טוב שיש מהרגע שבו עזבו את השטח ועברו לתפקידי מטה: הסתערו על הסלולריים. הם שחררו את כלבי התקיפה, הרונן־ברגמנים ושאר דובריהם ואנשי היח"צ (להלן "כתבים ופרשנים צבאיים"), והחלו להכתיב ידיעות אפוקליפטיות על אודות חורבן מדינת ישראל - שהוא עובדה מוגמרת, סדרת הפיגועים שבדרך, ביחד עם הפסקות החשמל, ביטול הקופות המהירות ברמי לוי ושאר זוועות וגזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן - והכל בגלל אחד, בצלאל סמוטריץ' הרשע שעוצר את לוחמי צה"ל בסמטאות עזה ובסבכי הצפון במו ידיו בכך שהוא לא מעביר כסף לעוד F-15 ועוף לשבת.
אלא שלחרדתם שוב גילו שמנמני הפנסיות שהאויב קר ואכזר הרבה יותר ממה שהעריכו. ולא פחות גרוע - התדרוכים התקבלו בסקפטיות בואכה בוז מצד רוב הציבור הישראלי. גם הוא החל לתהות בקול אם המיליארדים האלה שנשפכו על מטוסים חדישים־חדישים ועל פנסיות מוגדלות־מוגדלות היו נחוצים־נחוצים בזמן שאסלאמונאצים בכפכפים התרוצצו פה בטויוטות וטבחו בילדינו, ואם עוד מיליארדים למטוסים ולפנסיות זה מה שנחוץ גם כעת כשהצפון בוער ויחידות צה"ליות מקוששות כסף ברשתות לציוד לחימה בסיסי.
הברגמנים ואנשי היח"צ עמדו נכלמים בתחקיר האירוע המקיף שנערך להם: "אף אחד כבר לא מאמין לנו", לחש ברגמן. "כמו כן, למי אני שולח חשבונית?".
ושמנמני הפנסיה, לאחר דיון פנימי סוער, עשו את הדבר השני הכי טוב שלהם: נכנעו. וכך, בלי שכמעט אף אחד שם לב, ביצע שר האוצר את המהלך הצבאי החשוב והנדרש זה שנים בישראל: הוא גרם לבכירי צה"ל לעבוד קצת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו