הצהרת ביידן על הצעת ישראל נתקלת בספקנות, בין היתר בגלל החשד שהאמריקנים היו מעורבים בתרגיל המצרי לפני שבועות אחדים. המצרים הגישו לחמאס הצעה "מתוקנת" שישראל לא אישרה, ויש מקום לחשוש שהאמריקנים, באמצעות ראש ה־CIA וויליאם ברנס, גיבו את ה"תיקון".
מכל מקום, זמן לא רב לאחר הצהרת ביידן הודיעה לשכת ראש הממשלה כי "התנאים של ישראל לסיום המלחמה לא השתנו, והם כוללים השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, שחרור כל החטופים והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל". לשכת ראש הממשלה לא הכחישה את תיאורו של ביידן ל"הצעה הישראלית", כדבריו, ובייחוד לא את תיאורו לשלב הראשון בהצעה, הכולל שחרור "מספר מסוים" של חטופים, חזרת אוכלוסייה ויציאת צה"ל מאזורים מאוכלסים (כנראה לא מציר פילדלפי, לא מציר נצרים, ולא משטחי החישוף והשליטה בתוך הרצועה בגבול עם ישראל).
אבל הפער בין ניסוחי ביידן לעמדת ישראל ניכר בכל האמור במעבר מהשלב הראשון לשני. לפי תיאורו של ביידן להצעת ישראל, בשלב השני תהיה "הפסקת לוחמה קבועה" ונסיגת צה"ל מהרצועה, תמורת שחרור כל יתרת החטופים. זה אינו מתיישב עם השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס.
ביידן הכריז שחמאס אינו יכול עכשיו לבצע עוד 7 באוקטובר, כי ישראל הצליחה כביכול למגר אותו.
הוא הבטיח שההסכמים ושיקום הרצועה יגרמו לכך שחמאס לא יוכל לחזור להתחמש ולהתארגן צבאית, והכריז שקטאר הבטיחה שחמאס לא תתקוף. הבטחה "מעודדת". וכדי לחזק את ביטחוננו בכל ההבטחות, הוא גם הבטיח שארה"ב תרשה לישראל להגן על עצמה, אם חמאס יתקוף.
אבל אנחנו יודעים שביידן יוצא מהנחות לא מציאותיות.
אנחנו זוכרים היטב שחיזבאללה הורשה לחזור אל הגבול עם ישראל, וזוכרים את הכבלים על ידינו בכל העימותים הקודמים עם חמאס. חשוב יותר: חמאס עדיין עומד על רגליו צבאית ושלטונית ברצועה. לכן הוא שולט באספקת הסיוע ההומניטרי, שודד אותו ומשתמש בו כדי לשלוט באוכלוסייה, ולכן לא הצלחנו עד כה לשחרר אלא שלושה חטופים חיים מבין עשרות החטופים שבידי העזתים (זו כנראה גם תולדת כישלון מודיעיני של שב"כ ואמ"ן).
במצב כזה, איך ישראל תוכל לעבור מהשלב הראשון לשני שבהצעתה? היא תדבוק במשימות המלחמה שהגדירה לעצמה.
היא מוכרחה לדבוק בהשמדת היכולת הצבאית והשלטונית של חמאס ובשלילת יכולתו לאיים עליה. היא אינה יכולה לסמוך על דברי כיבושין ידידותיים של ארה"ב, המשתדלת בכל כוחה לפייס את איראן, או לסמוך על קטאר, כהמלצת ביידן, שהיא נסיכות מפוקפקת, תומכת טרור ונתונה להדרכת האחים המוסלמים.
בחינת האינטרסים החיוניים של ישראל, של ארה"ב ושל חמאס מוליכה למסקנה, שגם אם יחל היישום של "ההצעה הישראלית", הוא מועד להיתקע במעבר מהשלב הראשון לשני. ביידן מודע לכך, ולכן מבטיח שהמתווכים ילחצו על שני הצדדים. אבל השמדת הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס ומניעת יכולתו להשתקם בעתיד אינן גחמות של נתניהו. הן הכרח חיים לישראל, והיא תתעקש עליהן גם לנוכח לחץ אמריקני כבד.
בחינת האינטרסים החיוניים של ישראל, של ארה"ב ושל חמאס מוליכה למסקנה, שגם אם יחל היישום של "ההצעה הישראלית", הוא מועד להיתקע במעבר מהשלב הראשון לשני. ביידן מודע לכך, ולכן מבטיח שהמתווכים ילחצו על שני הצדדים
יתרה מזאת, מבחינת ישראל יהיה נכון לגשת ליישום השלב הראשון ולשחרר את החטופות ואת החטופים הפצועים והמבוגרים, גם אם לא יהיה אפשר להסכים על ההמשך.
אבל האינטרס של חמאס הפוך, כמובן: הוא יחשוש לשחרר את החטופות ואת הפצועים והמבוגרים ו"להיתקע" עם ישראל על גבול הרצועה־מצרים, על ציר נצרים ובתוך הרצועה מחוץ לאזורים המאוכלסים. לכן הלוואי שנוכל לשחרר חטופים בהסכם המוצע - אבל סוף למלחמה בעזה לא יבוא ממנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו