האיראנים על הגדרות

אם לא יתחולל משהו דרמטי בסוריה, בתוך עשור או שניים תשנה המדינה את פניה מבחינת הרכבה הדמוגרפי. לאיראן תהיה נגישות קרובה מאי־פעם לגבול הצפוני של ישראל גם בחזית הסורית, מלבד זו שבלבנון.

במהלך 13 שנות מלחמת האזרחים סייעו איראן וחיזבאללה למשטר אסד לשרוד בשלטון. עם זאת, בחסות המלחמה ובחשאי פעלה הברית בין דמשק לטהרן כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי בסוריה. מכיוון שבמדינה קיים רוב סוני בולט, הנתפס כאיום פוטנציאלי על המשטר, חתרו אסד ובעלי בריתו להעצים את הממד השיעי התומך בו, ואשר אליו קשורה העדה העלאווית ובראשה משפחת אסד. הכלים שבאמצעותם פועלים המשטר ואיראן נגד האוכלוסייה הסונית כדי להשיג את מטרתם הם איומים, מצור והרעבה, מעשי טבח, גירוש ו"פינוי בהסכמה" של מורדים ואוכלוסייה אזרחית למובלעות בצפון המדינה. מטרת הצעדים הללו היא לגרום לסונים לנטוש את בתיהם, כדי שמשטר אסד והאיראנים יוכלו להשתלט על רכושם וליישב במקומם את תומכיהם, גם אם אלה אינם תושבים סורים מקומיים.

בשנים האחרונות נודע שהמשטר מאזרח עשרות אלפי שיעים ואף מאות אלפים, המשתייכים לכוחות האיראניים ולמיליציות שיעיות שמממנת איראן, ואשר נלחמים לצד צבא אסד. באפריל 2018 נחשף כי לבקשת מנגנוני הביטחון של המשטר, גורמי צבא בכירים בארמון הנשיאות ומקורבים למאהר אסד, אחיו של בשאר, הנפיקה מחלקת ההגירה בדמשק 200 אלף דרכונים עבור איראנים ופעילי מיליציות שיעיות מאפגניסטן ומפקיסטן. הלוחמים האלה, וכמותם אנשי חיזבאללה, מכונים "מגיני המקומות הקדושים" בסוריה, ומשפחותיהם זכו למגורי קבע.

מאמץ נוסף של הסורים ושותפיהם האיראנים לשנות את המאזן הדמוגרפי הוא להפעיל סוחרים, קבלנים, מתווכים וקציני מודיעין סורים כדי לרכוש נדל"ן מתושבים סונים, הזקוקים נואשות לכסף כדי להגר. מדובר במטרה קלה - הסונים תשושים מן המלחמה ומבקשים לברוח. לעיתים הצעות הרכישה מגיעות בשם גופים וארגונים לכאורה־הומניטריים או בשם אנשי עסקים מהמפרץ, שכולם מתבררים כחברות או כארגונים איראניים.

דרך נוספת להשיג נדל"ן היא באמצעות "תוכנית השיקום" של אסד. מטרתה להרוס שכונות סוניות מאוכלסות בצפיפות, שתמכו במורדים, ולשבור את הרכבן החברתי. כלי משמעותי שעומד לרשות המשטר הוא חוק מספר 10, שנחקק באפריל 2018 ואשר מאפשר לממשלה לקבוע אילו אזורים במדינה ייועדו לשיקום. החוק גם קובע שבמסגרת ההליך, על בעלי הנכסים באזור המשתקם לספק בתוך שנה הוכחת בעלות, ולא - הבעלות תועבר לשלטון והם לא יפוצו.

הניסיון לבטל בעלות של תושבים סונים על נכסים וקרקעות מתקיים כי הם פליטים שלא מסוגלים לספק הוכחת בעלות, או כי כלל אינם נמצאים בסוריה. כך חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים ניצלו את המצב ורכשו קרוב ל־10,000 נכסים בין 2017 ל־2019 באזור דמשק בלבד, והעבירו בעלות לגורמים שיעיים זרים, הנאמנים למשטר אסד ולאיראן. מאז עלה מספרם באלפים רבים עוד יותר.

מאמץ נוסף של הסורים ושותפיהם האיראנים לשנות את המאזן הדמוגרפי הוא להפעיל סוחרים, קבלנים, מתווכים וקציני מודיעין סורים כדי לרכוש נדל"ן מתושבים סונים, הזקוקים נואשות לכסף כדי להגר. מדובר במטרה קלה - הסונים תשושים מן המלחמה ומבקשים לברוח

אך בעוד מטרת הפעילות באזורים העירוניים המרכזיים היא לשנות דמוגרפית את המרחב ולהופכו לאזור הנאמן למשטר אסד, הפעילות באזורי הפריפריה חותרת לבסס את השליטה האיראנית במעברי הגבול בין סוריה לעיראק ולהדק את הגשר היבשתי האיראני, "הסהר השיעי", ממדינות אלה ללבנון ומשם לים התיכון.

אופי הפעילות של המשטר האיראני ממחיש שהוא לא מסתפק רק בטיפוח ארגוני פרוקסי אזוריים לשם ביצוע פעולות טרור נגד ישראל. באסטרטגיה לטווח ארוך איראן חותרת לקרב את הגבול שלה לישראל, לבנות חזיתות נוספות מולה ולהציב נגדה איום משמעותי, ואף קיומי - כל זאת מבלי להסתמך על פרויקט הגרעין שלה.