רבים מחברי הכנסת של הליכוד טרם הבינו: החברה הישראלית מצויה במצב תודעתי שונה לחלוטין ממה שהם סוברים. מאז פוגרום שמחת תורה מחשבותינו התהפכו. שילוב של מבוכה וכעס מצד אחד, והתגייסות וחיפוש דרך מצד שני.
רובנו מואסים בטרמינולוגיה הפוליטית שהשתלטה על מדינתנו מאז תחילת המהפכה המשפטית ומואסים בחלוקות הדיכוטומיות של דעותינו ותקוותינו. רובנו נדהמים מכך שאתם, חברי הכנסת והשרים של מפלגת השלטון העיקרית, ממשיכים להשתמש לא מעט בטרמינולוגיה הזאת.
מעטים בכם מבטאים חשבון נפש ואומרים בפה מלא במה כשלתם בשנים האחרונות. איני מקל ראש בהתנהגות הקלוקלת והשטחית של חברי כנסת רבים ממפלגות אחרות, אבל אתם אנשי השלטון והאחריות הלאומית, שמתוכם צומחות כמעט כל ממשלותינו האחרונות ושריה הבכירים, וכמובן ראש ממשלתה. רבים מכם אינם חורגים במאום ממה שאפיין אתכם לפני פרוץ המלחמה: לא חתירה מעשית לפיוס, לא שינוי במתקפות המבזות על מי שחולק עליכם (גם אם הוא רמטכ"ל לשעבר של צה"ל), לא יוזמה מהפכנית בנושאים קיומיים הנוגעים לרווחת האזרח, לשירות בצה"ל, למערכת החינוך או לענייני כלכלה.
עדיין אפשר לנחש כמעט בכל ראיון מה ייאמר על ידכם ומה הנימוקים שתעלו באוזני המאזינים.
אבל אנחנו השתנינו. אין זה מקובל בעיני ציבור גדל והולך שמפלגת הליכוד על כל זכויותיה הרבות נראית כה מנותקת מעמה. החיבור לעם היה יסוד היסודות שלכם בעבר, ובעיקר של מי שהוביל אתכם.
השרידות של הליכוד כתנועה חזקה היתה בעיני רבים חיונית לדמוקרטיה הישראלית, גם כאשר חלקנו על מדיניות זאת או אחרת. נכון שגם בעבר היו בליכוד - כמו בכל מפלגה גדולה וחשובה - דמויות מעט מוזרות, אבל השפעתן היתה מוגבלת, ומנהיגי התנועה הצליחו להסותן בהצלחה מסוימת.
מעטים בכם מבטאים חשבון נפש ואומרים בפה מלא במה כשלתם בשנים האחרונות. איני מקל ראש בהתנהגות הקלוקלת והשטחית של חברי כנסת רבים ממפלגות אחרות, אבל אתם אנשי השלטון והאחריות הלאומית, שמתוכם צומחות כמעט כל ממשלותינו האחרונות ושריה הבכירים, וכמובן ראש ממשלתה. רבים מכם אינם חורגים במאום ממה שאפיין אתכם לפני פרוץ המלחמה
כיום חברי ליכוד מובילים הם אלה המעוותים ביותר את שליחותה הדמוקרטית הזהירה אשר היתה תמיד כרוכה בזהותנו היהודית הלאומית. גדלתי בבית של ציונים כלליים, ולא פעם אני זוכר מחלוקות עם תנועת החירות מצד אחד, ובוודאי שעם מפא"י של אז מצד שני. החיבור בין חירות לליברלים (וכוחות נוספים) אפשר להוריד מהשלטון בזמנו את מפלגת העבודה ולהבטיח בכך דמוקרטיה של ממש. אבי ז"ל, שהיה איש ציבור מובהק אך לא אדם פוליטי, התבקש להיות אחד מסוגרי רשימת הליכוד לכנסת תחת הנהגתו של יצחק שמיר ז"ל. אין זאת שאלה של התרפקות היסטורית סתמית. אין כמובן שום הכרח שהליכוד של היום יהא זהה או דומה לליכוד של בגין ושמיר. אבל יש הכרח שתבינו שהבסיס החיוני שאפיין את התנועה החשובה הזאת, החיבור לרגשותיו העמוקים והאמיתיים של הציבור, התרופף לגמרי. אתם ברובכם מדברים במילים שזרות לרובנו ועוסקים לא בעיקר שלנו. אתם, חברי הכנסת והשרים של הליכוד, צריכים לדבר מחדש עם עצמכם לפני שתדברו שוב עימנו.
את הדיבור העצמי הזה תוכלו, לצערם של לא מעטים, לעשות רק כשתיפרדו למשך זמן מתאים מהשלטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו