כמו כל גבר מצוי אני לא תמיד עומד בציפיות בת זוגי היקרה. לפעמים מילה שנאמרה לא במקום, משימה ששכחתי או חלילה מעשה פוגע. כל מצב חדש כזה שנוצר מעמיד אותי - את כולנו - בפני דילמה: האם להתנצל ולהכות על חטא? או שמא לנסות להצדיק את מעשיי?
לאחרונה התחלתי לעשות עם עצמי תרגיל קטן: גם אם יש סיבה או תירוץ טוב לטעון שאני הצודק, אני משתדל לאתר את המקום - הקטן - שבו בכל זאת, אולי, טעיתי. יש לנו נטייה לחשוב שבקשת סליחה היא לטובת הנפגע. שבן או בת זוג, חבר או בר־פלוגתא צריך את בקשת הסליחה כדי "להחלים" מהפגיעה. אבל בקשת הסליחה היא, במידה רבה, לטובת הפוגע. אם אני מודה בטעות - מאתר אותה ומורה לעצמי את הדרך לתקנה - אני יודע שיש לי לאן לשאוף. כיוון לצמוח. אם אני מתחפר בעמדתי, גם אם אני צודק, אני גודע את האפשרות להתפתח כבן אדם.
בבסיס כל התהליך הנפשי הזה נמצאת מידה חשובה אחת: הענווה. הענווה היא ההכרה בכך שגם אם אני מוצלח וחכם (רק לצורך התרגיל המחשבתי...), אני לא הכי חכם ולא הכי מוצלח. יתר על כן, הענווה מאפשרת לנו להגיע להכרה חשובה לא פחות: גם אם אני חכם ומוצלח, אין בכך כל תועלת (אפילו לעצמי) אם אני לא מבין שאני חלק (אמנם חשוב, אבל) קטן יחסית בתמונה הגדולה. אויביה הגדולים של הענווה הם ההצלחה וההצדקה העצמית. חבריה הטובים ביותר הם הכישלון וההכרה בטעות.
במאה ה־21, עידן "מיצוי היכולות האישיות" ו"ההתפתחות העצמית", יצא שם רע לענווה, כסוג של פאסיביות צדקנית המאבנת את האדם השרוי בתוך השפלה עצמית. בדבריי הקצרים בפניכם אני רוצה להיות סנגורה של הענווה: ככלי להתפתחות אישית, לצמיחה ולעבודת צוות, בבית, בעבודה ובקהילה.
העיקרון הזה משתלב היטב בוויכוח שיש סביב ההפגנות מול בית היועץ המשפטי. לגיטימי להפגין ובהחלט מקובל שיהיו דעות שונות, אבל כשההתקפות עוברות להיות אישיות ההידרדרות תפגע בכולנו. העימות המכוער בין שני המפגנים נגע לכולנו עמוק בלב. בעקבות האירוע פנינו לשני האנשים לעשות שלום ברמה האישית ולהשאיר את הוויכוח - על הדעות. בלבד. אכן ההתנצלות והפיוס נעשו בפרהסיה וברמה האישית. כך ראוי להגיע לסיום השנה.
כסנגורה של אותה ענווה, שנדחקה בשנים האחרונות עוד ועוד מהשיח הישראלי, אני מציע ואף מתחנן, לקראת ראש השנה הקרב ובא, כאשר אנחנו עדיין נמצאים בחודש הסליחות והרחמים, היו ענווים ובקשו סליחה. כי רק כך תוכלו לגדול באמת בשנה הבאה.
הכותב הוא יו"ר ארגון "גשר"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו