מה איראן יכולה לעשות נגדנו

איראן מבקשת להחזיר לישראל מכה תחת מכה. דובר רשמי איראני הודיע, שאיראן חייבת להגיב על התקיפה הישראלית בשדה התעופה 4־T. מותר להניח שהסיבה העיקרית אינה הרצון לנקמה או לשמירת הכבוד; היא נובעת מהבנתה, שישראל נחושה לעקור את המאחז האיראני בסוריה. בעיני איראן, נוכחותה הצבאית בסוריה היא בעלת משמעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, ולכן היא מתכוונת להגן עליה.

אלא שלאיראן יכולת מוגבלת להתמודד עם ישראל בזירה הסורית. לאיראן אין מענה לעליונותו של חיל האוויר הישראלי ולתקיפותיו. לחיל האוויר האיראני אין ניסיון לחימה ומטוסיו מיושנים. אמנם, ב־2015 קיבלה איראן מרוסיה מערכת הגנה אווירית מתקדמת של טילי 300־S, אבל זו נשארה באיראן להגנה על אתריה החשובים, ובראשם אתרי הגרעין. 

במצב זה, אין לאיראן עניין בעימות כולל עם ישראל, שגם יפגע בבניית המאחז בסוריה. בעימות נרחב, לישראל יהיה יתרון נוסף: הלחימה תתנהל מאות קילומטרים מגבולות איראן, וישראל תוכל לשבש העברת כוחות, נשק ואספקה לסוריה. שיקול נוסף: איראן תצטרך להביא בחשבון שישראל תנצל את ההזדמנות וההצדקה לתקוף את אתרי הגרעין באיראן, וממשל טראמפ עשוי לעמוד בעימות זה לצד ישראל.

בתרחיש של עימות נרחב, לאיראן יהיה כלי חשוב שישראל תצטרך להביאו בחשבון: מאגרי הטילים והרקטות הגדולים והמשתפרים של איראן וחיזבאללה, שטווחיהם מכסים את כל שטח ישראל. מאגרים אלה הם לב האיום האיראני על ישראל. אלא ששימוש מאסיבי בהם פרושו עימות נרחב, שבו איראן אינה מעוניינת. 

על בסיס שיקולים אלה, איראן יכולה לשקול מספר אפשרויות: האחת, להימנע מתגובה התקפית, כפי שעשתה בדרך כלל עד כה. הסבירות לכך אינה גבוהה, משום שאיראן רואה עצמה מחויבת לפעול כדי לבלום את התקיפות הישראליות. אז היא יכולה להמתין לשעת הכושר ולנסות להפתיע את ישראל - למשל, בעיתוי של הידרדרות ברצועת עזה.

השניה, איראן יכולה להגיב באורח מוגבל, שיאותת שהמשך התקיפות הישראליות יוביל לתגובה קשה. תגובה כזו יכולה לכלול ירי רקטות בודדות, פיגוע באזור הגבול הסורי או במקום אחר בעולם, או שיגור מל"ט התקפי. בדרך זו, סביר להניח שתעדיף פעולה בידי שלוחיה השיעים - בעיקר חיזבאללה. אמנם לאיראן יכולות מבצעיות טובות יותר, ובחזבאללה נשמעו רטינות על שלוחמיה משמשים בשר תותחים לאיראן; אבל חיזבאללה מאומן מספיק לפעולה התקפית, והפעלתו תאפשר יותר גמישות לאיראן. מכל מקום, ירי רקטות מאסיבי פחות סביר, משום שפירושו עימות כולל, שבו איראן וחיזבאללה אינם מעוניינים.

ועוד שתי אפשרויות. איראן יכולה לבקש מרוסיה להצר את צעדי ישראל בסוריה, באמצעות לחץ מדיני ואזהרות. רוסיה כבר עשתה צעד בכיוון, בעקבות התקיפה ב־4-T. נוסף על כך, ברוסיה מדברים על אספקת מערכות 300-S לסוריה, שיפגעו בחופש הפעולה של ישראל. שנית, איראן עשויה לפתוח במתקפת סייבר על ישראל. בעייתה היא שישראל נחשבת למעצמת סייבר מתקדמת, הגנתית והתקפית, ובמאבק כזה איראן עלולה לצאת הנפגעת.

בשורה התחתונה, אין לאיראן אפשרויות טובות להתמודד עם ישראל בזירה הסורית; בכולן טמונים סיכונים ניכרים. עם זאת, תחושת החובה להגיב עלולה להוביל למהלך נגדי. היא תעדיף כנראה מהלך מוגבל, אלא שגם מהלך כזה עלול להידרדר לעימות נרחב, שיפגע בהישגיה בזירה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו