לפני ימים אחדים נלכד סרבן הגט ירון אטיאס, כשהוא נוהג ברכב אף שרישיון הנהיגה שלו בוטל על ידי בית הדין הרבני. הוא נכלא לשבעה ימים בעוון ביזיון בית הדין. האם אין דרכים יעילות יותר מאשר עיצומים וכליאה לאורך זמן כדי לסיים נישואים שביה"ד הרבני החליט לכפות על בני הזוג? מתברר שיש.
היום תעלה הצעת חוק פרטית של ח"כ יעל כהן־פארן לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. הצעת החוק נועדה להחליף "קיום פסקי דין של גירושים" ב"הפקעת זכויות". היא תקנה לכנסת ישראל את האפשרות להפקיר את כסף הקידושים (הטבעת), כדי לבטל למפרע את הנישואים של זוג שנפסק בבי"ד שעליו להתגרש, והבעל מסרב.
ההצעה עלתה לראשונה עוד לפני שנים רבות בידי פרופ' ברכיהו ליפשיץ, ראש המכון לחקר המשפט העברי. מאז תוקנו עיצומים שונים המושתים בעיקר על הבעל, אבל מהווים הליך מסורבל, וכפי שאנו רואים, לא תמיד מועיל.
הפקרת כסף הקידושים באמצעות "הַקָּהָל", הוא פתרון מיטבי לסיים את הנישואים, המעצרים, הסבל והחשש לגילוי עריות ולממזרות, שמתרחש ברבים מהמקרים של זוגות הכבולים בנישואים, אף שאין להם עניין בחיים משותפים.
למרות הדעות הרווחות, כאילו מדובר בפרקטיקה שאינה נהוגה בבתי דין רבניים שמרניים - וכי קבלת עמדה זו שמורה לדיינים המקֵלים בהלכה - מתברר שלאורך השנים, וגם בשנים האחרונות, בכירי הדיינים של ביה"ד הרבני הגדול מגלים יוזמה מבורכת ומתירים ממזרים באמצעות הליך של "הפקעת קידושים" רטרואקטיבית, הקרוי "גט מהרש"ם". מדובר בהליך לא שגרתי, אך אין פוצה פה ומצפצף. על אחת כמה וכמה יפים הדברים באשר ל"תקנת הקהל" כמו זו המוצעת כאן.
אי אפשר שלא לחוש אי נוחות לנוכח התעלמות פוסקי הלכה מפתרון הלכתי, כפי שמוצע בהצעת החוק הפשוטה הזאת. אפשר לתהות כיצד יש הסכמה שבשתיקה להתעלם מגילוי עריות, מחשש ממזרות ומסבל שלעיתים מצוי בקטגוריה של "שפיכות דמים" - ובלבד שלא יידרשו להעז לנקוט צעד אקטיבי, שלדעת בני אוריין לא מעטים נכון מבחינה הלכתית. אי אפשר גם שלא לתהות על טענתם של דיינים שאין להם סמכות להפקיר ממון, בעוד למעשה הם עושים זאת גם כיום לצורך התרת ממזרים.
בתי הדין ופוסקי ההלכה אינם היחידים שחוטאים לנושא. במהלך השנים דומה שארגוני הנשים עשו הכל כדי לעורר חשש בדבר כנות כוונותיהם. במקרה הזה הן מתנגדות להצעת החוק מהטעם שרבנים איימו, שאם ההצעה תעבור - הם לא יחייבו עוד (לא יכפו) לתת גט! יוצא אפוא שארגוני הנשים פועלות בשליחות הסירוב של דיינים שמרנים. אוי לאירוניה.
