1 אשדוד ובני יהודה הגיעו למחזור הפתיחה של העונה אחרי קיץ שעורר הרבה סימני שאלה לגבי מעמדן בליגה. אשדוד, עם מילבסקי על הקווים, לא הרשימה בלשון המעטה במשחקי גביע הטוטו, שחשפו הגנה חדירה והתקפה דלילה מאוד.
בני יהודה, עם תחלופה גדולה של שחקנים - רובה לא בשליטתה עקב חיבתה למושאלים, שוב אילצה את אבוקסיס להרבה תמרונים ואלתורים בסגל ובהרכב. גם הבעיות האישיות של ברק אברמוב לא תרמו לשקט בקבוצה, כך שהתחושות בשכונה ערב המשחק הראשון לא היו טובות.
הפתיחה דווקא היתה שייכת לאורחים, שיזמו והגיעו למצבים טובים מול השער של ג'רפי. חוסר חדות בפעולה האחרונה, בתוספת הרבה חוסר מזל, מנעו מהזהובים לכבוש. אשדוד לא היתה קיימת בשלב הזה, וג'קי בן זקן בוודאי לא אהב לראות את היכולת של שחקניו.
מערך שלושת הבלמים של אשדוד לא עבד, לא הגנתית ולא התקפית. במחצית השנייה מילבסקי עבר לשחק עם ארבעה בהגנה, ערך חילופים טובים בדמות רייכרט ומושל, ואשדוד נטלה את השליטה.
אחרי שהחלק הראשון היה בשליטה של בני יהודה והשני בשליטה של אשדוד, התוצאה הטבעית היתה תיקו, אבל אז פעולה מצויינת של מושל וסיומת מושלמת של עמית ביטון (מהטובים באשדוד) היטו את הכף לטובת הקבוצה מעיר הנמל.
חייבים לציין ששמואלביץ' החמיר מאוד עם דן מורי בצהוב השני המפוקפק. אשדוד תצבור קצת ביטחון משלוש הנקודות החשובות, אבל יש לה עוד הרבה מאוד מקום לשיפור כדי להתבסס בליגה.
עבור בני יהודה ההפסד יגביר את המתיחות בין הבעלים לקהל, שרוצה שההשקעות של הבעלים יהיו בקבוצתם ולא יתפזרו על פני כל קבוצות הליגה.
2 ב"ש, אחרי פרק קצר וכואב באירופה, הצפינה לק"ש - לא בדיוק המגרש שיכול להזרים התלהבות אחרי צרור האכזבות, ואכן קיבלנו עוד הופעה חלשה מצד האלופה, שפתחה בהילוך נמוך והיתה פאסיבית מול הקרייה שפתחה בהתלהבות.
הקבוצה של סילבס, שלא הרשימה במשחקי טרום העונה, שיחקה באגרסיביות, שלחה הרבה שחקנים להתקפה ולא היתה רחוקה מהבקעה, כשמנגד ב"ש מתקשה לצאת קדימה. אחרי כמה ניסיונות של הקרייה, בעיקר דרך רגליו של האסלביינק, ובפעם הראשונה שהאורחת יצרה התקפה מסוכנת, הכדור נחת ברשת של זועבי.
פתיחת המחצית השנייה היתה דומה מאוד לפתיחת המשחק, עם יוזמה ונוכחות טובה של שחקני ק"ש בשטח של ב"ש. הפעם המאמץ ההתקפי נשא פרי במהלך שחשף שוב את הבקיעים במרכז ההגנה של בכר, וב"ש ספגה שער קל מדי מבחינתה. דיניז הרשים מאוד במרכז ההגנה של סילבס וגם הוביל את ההתקפה שהולידה את השוויון. אהבתי את המשחק של גארסיה, שנראה כמו שחקן שיכול לתרום הרבה לחלק הקדמי של ק"ש.
סילבס הלך הביתה ברגשות מעורבים. מצד אחד, לאור המצב ערב המשחק התוצאה סבירה. מצד שני, הוא שיחק נגד קבוצה פגיעה והיה יכול להשיג יותר.
בב"ש לא ברור מה מעמדו של בן שהר - שותף בכיר להצלחה בעונות האחרונות, שהפך לאופציה רביעית אחרי בן בסט, מלמד ואפילו אחרי גאדיר, שכבר שכח טעמו של שער מה הוא. גם ממן, מהגורמים הישירים לאליפות האחרונה, מקבל באופן תמוה פחות קרדיט. דבר אחד ברור - ב"ש לא דומה לקבוצה ששלטה בליגה ביד רמה בשנים האחרונות. משהו כבוי בממלכת אלונה ברקת, ועל מנת לחשוב על אליפות רביעית צריך לבוא שינוי גדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו