המהלומות המילוליות המתלהטות בין שרי החינוך והביטחון, מהראוי להן שייפסקו בהקדם, לטובת המדינה ואזרחיה. יש בהן חשש לפגיעה בביטחון המדינה מול מחבלי חמאס והרשות, פגימה בעבודת הקבינט המדיני־ביטחוני ונזק לעקרון האחריות המשותפת של הממשלה.
מוזר מאוד בעיניי ששרי ימין מעניקים ברוחב פה נשק מושחז בשירות שמאלני התקשורת, שמתמוגגים מיכולתם לשסות, משעות הבוקר המוקדמות, את השרים אלה באלה.
כל בר דעת מבין שהחלטות על פעולות צבאיות מתקבלות על פי המלצות הצבא וזרועות המודיעין.
קשה מאוד להעלות על הדעת מקרה שבו שר הביטחון יורה לצבא לצאת לפעולה כשהרמטכ"ל משוכנע שאין הצדקה או יכולת מבצעית לבצעה.
יכולים להיות מקרים שבתוך הצבא עצמו יש ויכוח בין מפקדים בכירים, אולם הצבא הוא גוף היררכי ועמדת הרמטכ"ל היא שמחייבת. אשר על כן, מי שמבקר את שר הביטחון בנושאי פעילות מבצעית, מתכוון בפועל לצבא.
אחריות משותפת
שר חבר קבינט יכול להחזיק בדעה שהמלצות הצבא לקבינט אינן מקובלות עליו ולהציע דרכי פעולה אחרות ושונות, כולל הצעות נועזות, יצירתיות ובלתי שגרתיות. אולם אין זה מתפקידו של הציבור להכריע באשר לאופן הפעולה הרצוי בתחום הביטחון. אזרחי ישראל אינם חבר מושבעים האמורים להחליט במחלוקת בין חברי קבינט או בינם לבין מפקדי צה"ל.
שר שלא מצליח לשכנע את שותפיו לקבינט לאמץ את הצעותיו, אם לדעתו מדובר בעניין עקרוני ומהותי, הוא יכול לפרוש מהקבינט או להתפטר מתפקידו כשר ולהעביר את הנושא להכרעת הציבור בבחירות.
אחריות חברי הקבינט היא משותפת, חשבונות אישיים עלולים לפורר את הקבינט ולהחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, כשלראשי ממשלה היה מטבחון או פורום חווה שקיבל החלטות הרות הגורל ואת המחיר שילמנו כולנו.
טרור העפיפונים מעזה מכביד ומתסכל. אפשר להבין את סבלם של תושבי עוטף עזה למראה שדות שרופים ועצי יער מפוחמים.
עם זאת, צריך לומר ביושר שכדי להפסיק את הטרור צריך לחזור ולהשתלט על עזה, והמחיר בנפש עלול להיות מכביד ומתסכל פי כמה וכמה.
העולם התחתון בעזה הרבה יותר מפותל ומסובך מהעולם שמעל פני הקרקע. להווי ידוע כי להתקפות מאסיביות מהאוויר יש מחיר משמעותי מאוד במישור הבינלאומי.
קול ההיגיון והאחריות
הדילמות ברורות, ותפקיד הקבינט לשקול ולהכריע. החלטות חברי הקבינט צריכות להיות מעבר לכל שיקול אישי או אלקטורלי, בין שמדובר בשר החינוך ובין שבשר הביטחון.
לקראת הכרעות משמעותיות בתחומי ביטחון ומדיניות חשוב להקשיב לקול האחריות וההיגיון. את רעשי הרקע האחרים רצוי להשאיר לתעמולת הבחירות. שנת 2019 כבר בפתחנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
