את תקופת סוף שנת הלימודים ותכנון הבאה, בין יוני לאוגוסט, אפשר לכנות "זמן פציעות". הזמן שניתן לגיוס מורים אחרי הדקה ה־90. התקופה שבה מקבלים מורים וגננות, גם אם לא מוסמכים ולא מתאימים, למטרה אחת: לסגור את מערכת השעות לתלמידים בכל מחיר. בין הפונים בתקופה זו בבקשת עבודה, יש גם מורים מצוינים, אך במציאות שבה הביקוש עולה על ההיצע ובאין ברירה, המוטו הוא: חטוף ככל יכולתך. משנת 2000 ועד היום אוכלוסיית התלמידים בארץ גדלה ב־43%. הכשרת המורים לא הדביקה את הביקוש בגידול האוכלוסייה.
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לא מכבר מעיר, כי לא רק שאין מורים במספר הנדרש, אלא שאין אפשרות לבחור בין הפונים להוראה. התוצאה היא שברגע האחרון לוקחים כל מי שפונה להוראה. לנהל כיתה ולחנך צעירים זו אחריות כבירה, והכנסת מורים פחות טובים וללא בדיקה ראויה, גובלת בחוסר אחריות ולעיתים בפגיעה בנפש הילדים.
לסטודנטים להוראה לא נערכים מבחני אישיות; חלקם יכול להיות מורכב עם קשיים אישיותיים. מורים אלה מחנכים ומטביעים חותם, לפעמים לכל החיים. במציאות הנוכחית מעדיפים מנהלי בתי ספר לחרוק שיניים, להצמיד ליווי, לנסות למזער נזקים ולחשוב על פרידה בסוף השנה; העיקר למלא את השורות. וכך, רמת השחיקה של המערכת נעשית הרסנית: תלמידים יוצאים פגועים ונפסדים ממורה עובר אורח, והציבור מזלזל בכוח ההוראה של ילדיו.
חלק מהמורים הללו מתקבעים במערכת, וזו אולי הבעיה הקשה. מנהלים מתקשים להיפרד ממורים ומשכנעים את עצמם, ש''אולי זה יסתדר בעתיד''. פיטורי מורים אינם מהלך פשוט, ומשום כך רק בודדים מפוטרים בכל שנה. לשלוף מורה קבוע דומה לשליפת מסמר בלי ראש מלוח עץ. משרד החינוך, הרשויות המקומיות ורשתות החינוך (המעסיקים) מעדיפים לנייד אותם ממקום למקום, מתפקיד לתפקיד, הכל כדי למזער את הנזקים שגורמים.
כל הורה שיש לו ילדים במערכת החינוך יכול להעיד על כך שלצד מורים מצוינים יש כאלה שלא היה רוצה ''שייפלו'' על ילדיו. כל מנהל בית ספר יכול להעיד על מורים לא מתאימים שהוא ''מפזר'' בכל שנה בין כיתות שונות, כדי שתלמידים לא יחוו אותם שנתיים ברצף. דו"ח מבקר המדינה מעיר על היעדר תכנון מוקדם ומחסור חמור במורים. לא צריך להיות חוקר חינוך כדי להעיד שבתי הספר מעסיקים מורים ללא הכשרה, מגייסים ממלאי מקום, מגדילים מספרי תלמידים בכיתות ומוותרים על מקצועות לימוד.
המציאות הזו בלתי נסבלת, ומשרד החינוך צריך להודות בבעיה הלאומית של מחסור במורים. הכרה פומבית תהיה שלב ראשון בפתרון הבעיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
