לגלות את החורבן והתקומה בירושלים

ט' באב, יום התענית מדרבנן ויום האבל הלאומי של עם ישראל על חורבן מקדשיו, חל בחודש אוגוסט למניינם, בעיצומו של החופש הגדול. מכאן יובן מדוע חלק ניכר מילדי בית הספר לא חווה אותו, לא מודע למשמעותו עבור נצח ישראל ולא מפנים את המאורעות ההיסטוריים - חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירת הנוצרים, בידי טיטוס והרומאים. אלה האירועים שהרו את מנהג שבירת הכוס לצד ההבטחה המוכרת לכל חתן וכלה בחופתם, "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני...", ואת תפילת התקווה השגורה מאז בפי כל יהודי באשר הוא: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה".

הם שמחים, הילדים, לבנות סוכה עם או בלי שלומית, הם חוגגים עם סופגניות וחנוכיות את נס פך השמן ומתחפשים לזכר מרדכי היהודי ואסתר המלכה. הם מיטיבים לשחק את "עבדים היינו" ולשנן את "מה נשתנה", מדליקים מדורות (או שכבר לא) בל"ג בעומר, ומזהים את חג מתן תורה עם סלסילות הביכורים. וזהו. החופש הגדול מגיע. תורם של אוגוסט בחומו המעיק, והחופשות המשפחתיות בארץ או בחו"ל. שום מילה על היום המחדד יותר מכל חג ומועד את הזכות והשייכות של עם ישראל על ארץ ציון וירושלים. 

"בית זיבנברג" ברובע היהודי בירושלים הוא מקום לבקר בו עם הילדים (וגם בלעדיהם) בכל עת, אבל במיוחד בט' באב, וזאת על שום היותו סמל ועדות לחורבן ולתקומה. מדובר בבית דירות אחד מני רבים ברחוב השואבה, שבעליו, תיאו זיבנברג ז"ל, התעקש לחפור את יסודותיו לעומקם, מתוך אמונה שימצא תחתיו את סלע קיומנו. במשך 18 שנים ניהלו הוא ורעייתו מרים את החפירות באתר שהיה ביתם, וחשפו ממצאים ארכיאולוגיים רבים מתקופת בית ראשון, בית שני והתקופה הביזנטית. דירות עתיקות, בור מים ענק, מקוואות, אמות מים, שרידים לשריפה הגדולה שכילתה את האזור עם חורבן בית המקדש וירושלים בשנת 70 לספירה וגם כלים ואביזרים קטנים ובהם מפתח לתיבת תכשיטים, שעוצב כטבעת וככל הנראה שימש את בעלת הבית. עוד גילו לתדהמתם כי הקיר התומך של ביתם החדש, שנבנה בשנות ה־70 של המאה הקודמת, ממשיך בדיוק נמרץ את הקיר התומך של הבית הקדום, זה שנשרף בשנת 70 לספירה. 

קחו את הילדים לבית המגורים שהפך למוזיאון, ותנו להם לחוש את העבר ואת ההווה. את סיפור החורבן והגירוש, הממחיש, באמצעות סיפורו של ניצול שואה אחד גם את סיפור השיבה והתקומה של עם ישראל בארצו. השאירו את הוויכוח הפוליטי מחוץ לדלת. אפשר לנהל פולמוס על הדרכים להשגת שלום וביטחון, אי אפשר לערער על האירועים שעליהם אנו מתאבלים בט' באב, ועל מה שמייצג בית זיבנברג. הזכות והשייכות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו