חמש שנים חלפו מאז אותו קיץ לוהט של שנת 2014, ימי מבצע צוק איתן שבהם לחמנו במטרה להביא לניצחון האויב ולהשבת ביטחונם של תושבי מדינת ישראל. במכוון או שלא, היום שבו התגייסתי לחטיבת גולני כלוחם וכמפקד צעיר, אי־אז לפני שלושה עשורים, במעלה תפקידיי בחטיבה החומה ועד לקבלת הפיקוד עליה, התנקז ללילה אחד שהזכיר לי יותר מכל את הסיבה שלשמה התגייסתי לצה"ל.
באחד מלילות הקרבות הראשונים במערכה, הגענו לשכונת סג'עייה שברצועת עזה, מעוז מובהק של ארגון הטרור חמאס. בעיר סבוכה וצפופה, שבה הכל מתנהל מתחת לפני השטח (תרתי משמע), הובלתי את כוח החטיבה לעבר משימת השמדת מנהרות הטרור שנחפרו לכיוון יישובי נחל עוז וכפר עזה. באותו לילה שהינו באחד מהבתים בשכונה, ונורה לעברנו לפתע טיל אר.פי.ג'י שחדר את קירות הבית ופילח את האוויר במרחק סנטימטרים בודדים ממני לבין קצין האג"ם שלי. נפצעתי במקום מרסיסים בראשי ובעיניי והובהלתי לבית החולים.
כמפקד, הדבר היחיד שעמד לנגד עיניי הוא שלום חייליי, הפיקוד עליהם והמשימות המבצעיות שנותרו בשטח לניצחון על האויב. לאורך כל המבצע אפשר היה לראות את ההשפעה הישירה של מיקום המפקדים מלפנים בקרב על רוחם של החיילים בשטח: הירתמות מלאה מקצה לקצה. לא היה לי ספק שאני חייב לחזור לקרב, לא משנה מהי חומרת הפציעה; ובלי לחשוב פעמיים, לאחר שהרופאים הוציאו את הרסיסים מעיניי, שבתי חזרה לחזית הלחימה.
עבורי תהליך השיקום היה מאוד מהיר ואני ממשיך לשרת את המדינה שלנו בגאווה עד היום. כמוני יש עשרות אלפי סיפורי שיקום מעוררי השראה של חיילי צה"ל, טובי בחורינו, שנפגעו בגופם ובנפשם בעת הגנתם בחירוף נפש על המולדת.
בשנים האחרונות פגשתי וליוויתי לא מעט לוחמים שנפצעו בשירותם הצבאי, ובכל פעם שאני רואה את תהליך השיקום שלהם ואת הרצון שלהם לחזור למסלול החיים - זה מרגש וממלא אותי בגאווה מחדש.
כחברה עלינו להודות לנכי צה"ל על הקרבתם ולהוקירם, כחלק מהחובה המוסרית והערכית כלפי אלו שנפגעו במשמרת על ביטחון המדינה. כמפקד בצה"ל וכאזרח במדינה אני מצדיע לכם על הניצחון האישי שלכם בתהליך השיקום.
תא"ל רסאן עליאן, ראש המינהל האזרחי ליהודה ושומרון, היה מח"ט גולני במבצע צוק איתן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
