לפני 70 שנה אומצו ארבע אמנות ז'נבה. יחד עם האמנה למניעת רצח עם (1948) ואמנת הפליטים (1951) הן מצביעות על הנחישות של הדור שחזה בזוועות מלחמת העולם השנייה והשואה לומר "לעולם לא עוד - ואנחנו מתכוונים לזה". אין זה צירוף מקרים שכמה משפטנים יהודיים וישראלים מובילים, ובהם רפאל למקין, רנה קאסן ויעקב רובינזון, נמנו עם המתכננים הראשיים של ההסדר המשפטי הבינלאומי שלאחר המלחמה.
האמנות האלה הן חלק מקורפוס המשפט הבינלאומי המאושרר ביותר בהיסטוריה. הן מורות למדינות כיצד לטפל בפצועים ובחולים במהלך מלחמה יבשתית (האמנה הראשונה) וימית (האמנה השנייה), הן מורות כיצד להתייחס לשבויי מלחמה (האמנה השלישית) ואיך להגן על אזרחים (האמנה הרביעית).
אפשר למצוא דוגמאות אינספור להצלת חיים ולהקלה של סבל, רק הודות לכך שלוחמים צייתו לאמנות ז'נבה. אולם עדיין מתרחשות הפרות רבות, חלקן חמורות ביותר. אין ויכוח על העובדה שיש לעשות עוד כדי להבטיח שצדדים במלחמה, גם מדינות וגם קבוצות חמושות שאינן מדינות, יכבדו יותר את המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בנוגע לשטחי יהודה ושומרון, אישרה מועצת הביטחון כמה פעמים שהקמת התנחלויות ישראליות היא הפרה של החוק הבינלאומי. אמנת ז'נבה הרביעית קובעת כללים מדויקים שיבטיחו יחס של כבוד לאוכלוסייה אזרחית תחת כיבוש. ההוראות הרבות שלה כוללות גם איסור מוחלט של ענישה קולקטיבית ושל העברת אוכלוסייה אזרחית של הכוח הכובש לשטח כבוש.
נתיב אחד שנבחן ב־25 השנים האחרונות הוא פיתוח של מערכת משפט בינלאומית. לצערי הרב, חזיתי באופן אישי בזוועות של מלחמות הבלקן בשנות ה־90, ובאלו של מלחמת האזרחים בסוריה לאחר שנת 2011, וכן במאמצים שנעשו לטפל בהפרות האלו. בשנת 1993 הוקם בית דין בינלאומי לחקור את הפשעים הבינלאומיים, לרבות פשעי המלחמה, שהתבצעו במהלך המלחמות ביוגוסלביה לשעבר. במהלך תקופת המנדט של בית הדין, שהסתיימה בשנת 2017, נשפטו 90 איש - חלקם על "הפשע הנורא מכל", קרי: רצח העם של המוסלמים הבוסנים בסרברניצה ביולי 1995. היה לי הכבוד לכהן בבית הדין הזה בשיא פעולתו. בנושא סוריה, לרוע המזל, למרות היוזמה שנקטה שווייץ בשנת 2013, מועצת הביטחון לא הפנתה את המצב לבית הדין הפלילי הבינלאומי לחקירה ולתביעה של הפשעים שהתבצעו שם.
לישראל ולשווייץ יש הרבה במשותף. השנה אנו חוגגים גם 70 שנה של יחסים משגשגים. אנחנו אומות מובילות במדע וחדשנות. המדענים, החוקרים והיזמים שלנו עובדים לא מעט יחד כדי לעצב עולם טוב יותר. דווקא כמדינות קטנות עם עוצמה מוגבלת ומשאבים מדודים, האפשרות שלנו לקבוע את עתידנו תלויה ביכולתנו לשמור תמיד על יתרון תחרותי מול שאר העולם. לשם כך אנו זקוקים לסדר ליברלי המבוסס על כללים התקפים לכל. אנחנו צריכים להיות האחרונים שירצו את שלטון הכוח בעולם, במקום שלטון החוק. משפט הומניטרי בינלאומי, לרבות אמנות ז'נבה משנת 1949, הוא חלק מהמבנה המשפטי של העולם. כיבוד האמנות האלה ודאגה לשמירתן הם ההשקעה הטובה ביותר למען עתיד ילדינו.
ז'אן־דניאל רוך הוא שגריר שווייץ בישראל
