רבה הראשי הספרדי לשעבר של מדינת ישראל, אליהו בקשי דורון, נוסף לשורת נספי הקורונה. פטירתו תוארה ככזו שהותירה אחריה חלל גדול. אין המדובר בקישוטי דברים הנאמרים אחרי מוות. אך כדי להבין את הדברים, יש להתרחק לרגע מהטיות האקטואליה אל הפרספקטיבה ההיסטורית. הרב בקשי דורון היה חוליה חשובה בתהליכי התחרדותה של העילית הרבנית הספרדית בדורות האחרונים. הוא נולד בארץ ישראל המנדטורית, ואת רוב לימודיו התורניים עשה במוסדות חרדיים־אשכנזיים. במשך השנים רכש לעצמו מוניטין כפוסק הלכה, והתפרסם כרבה הספרדי של העיר חיפה, עיר המחזיקה באופי ובהיסטוריה חילונית ופלורליסטית ארוכת שנים.
שמו עלה כמועמד לתפקיד הראשון לציון כבר ב־1983. הרב עובדיה יוסף תמך במועמדותו גם בבחירות למשרת הרב הראשי הספרדי ב־1993, משרה שבה החזיק עד 2003. תקופת הנהגתו את הרבנות הראשית, בשיתוף עמיתו הרב ישראל מאיר לאו יבלחט"א, התרחשה במציאות חברתית ופוליטית מסוכסכת, מוכה ופצועה, שבתוכה פעל באומץ דעת ובעין מפוכחת. הוא בלט בעצמאותו ולא חשש להיכנס בדין ודברים עם עולם הלימוד שבו התחנך וגדל - עולם הישיבות הליטאיות - ולשאת ולתת על מה שחשב שנכון הוא, אל מול המנהיגות האסרטיבית של תנועת ש"ס שתמכה בו.
רבים יודעים להזכיר את עמידתו כנגד שורת פוסקי הלכה ליטאים בסוגיית היתר המכירה בשנת השמיטה; אך זו לא היתה פסיקה יוצאת דופן במקרה שלו. הרב בקשי דורון היה מעורב בשורה של פסיקות הלכתיות מורכבות מאוד, ההופכות רבני מדינה בצוק העיתים מפקידים למנהיגים. אחת מהן, מעניינת במיוחד, היתה בדבר שימוש בזרע של חולה סופני להביא ילדים לעולם אחרי פטירתו.
רציונליזם תורני
בפסיקתו לא הסכים הוא להתיר זאת לרווק שביקש את ההיתר, אך ניתן היה להבין ממנה כי הוא מתיר לעשות כן למי שנישא. מרכיב נוסף ופחות מוכר בסדר יומו היה הרציונליזם התורני שלו והיכרותו את הציבור המגוון שהוא שימש לו רב. דוגמה לדבר אפשר למצוא במאמר שכתב על רשב"י (ר' שמעון בר־יוחאי). קל להתרשם מהקריאה בו כי העדיף לראות ברשב"י שליח קדוש למסירת תורה עתיקה, על פני דימויו כעושה נפלאות ובעל שם.
פטירתו של הרב בקשי דורון הדגישה את החלל שנפער בעשור האחרון ברבנות הישראלית. כבן תורה, היה הוא חוליה חשובה במיתון הקשר הפטרוני שבין עולם הישיבות הליטאיות לבין הרבנות הספרדית. כרב קהילה העדיף לפסוק בצורה עניינית, המותירה מרווח מתוחכם המאפשר להתגבר על הנטייה בת־הזמן להחמרה. כיהודי שומר מצוות, ביקש לראות בתורה מסר ולא קסם. ומי ימלאו את החלל?
יהי זכרו ברוך.
פרופ' נסים ליאון הוא חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר־אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו