יום הלבנת הטרור הפלשתיני | ישראל היום

יום הלבנת הטרור הפלשתיני

בשבוע שעבר צוין "יום האסיר הפלשתיני", שבו מביעים הזדהות עם אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל. הפלשתינים, עם רוח גבית מארגוני "זכויות אדם" ישראליים ובינלאומיים, עורכים סביב יום זה קמפיינים נרחבים המלווים בכנסים, דו"חות, שירי הלל למחבלים והכפשת ישראל. השנה מככבת גם הקורונה, שעל רקעה מאשימים את ישראל בהזנחה רפואית והדבקה מכוונת של האסירים. 

הפלשתינים מגדירים כל מי שנעצר בגין התנגדות לכיבוש כ"אסיר פוליטי". למעשה, מדובר באסירים ביטחוניים שחלקם ביצעו פיגועים רצחניים. הבולטים בקמפיינים אלה הם אחמד סעדאת, מזכ"ל ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלשתין, ומרואן ברגותי שהורשע בכמה מעשי רצח של ישראלים ובאחריות לפעולות טרור רבות.

ביום האסיר ב־2017, קראה מועצת ארגוני זכויות האדם הפלשתינית להגנה בינלאומית על אסירים פוליטיים פלשתינים, בטענה שהם סובלים ממדיניות של רשלנות רפואית מכוונת ומתנאים ירודים, וקראו לבית הדין הפלילי בהאג לפתוח בחקירה. ב־2019 קבלה המועצה על כך ש"הגברת הגבלות על אסירים פלשתינים מתרחשת לעיתים קרובות, כולל בשנת 2014", ערב צוק איתן, "כאשר שלושה מתנחלים ישראלים נעלמו בגדה המערבית". 

גם ארגונים בינלאומיים מאמצים את המונח "אסירים פוליטיים" כאשר מדובר במחבלים. ב־2017, בתגובה לשביתת רעב של אסירים ביטחוניים, פרסם מזכ"ל מועצת הכנסיות העולמית (WCC) הודעת תמיכה באסירים וקריאה לשחרורם. מועצת הכנסיות היא איגוד של 350 כנסיות לא קתוליות בעולם, בהם ארגוני סיוע כנסייתיים שהם חלק ממערך הסיוע ההומניטרי הפועל בסכסוך. "כנוצרים יש לזכור שישו הזדהה עם אסירים וקרא לשחרורם", נכתב בהודעה.

הארגון המוביל שמרכז את התמיכה באסירים בהיבט הציבורי והמשפטי הוא אדאמיר, ארגון לא ממשלתי פלשתיני המציע סיוע משפטי חינם ל"אסירים פוליטיים". מממני הארגון כוללים ממשלות אירופיות כמו שווייץ, אירלנד וספרד, אף שהארגון מקושר לחזית העממית, המוגדר כארגון טרור לא רק בישראל, אלא גם באיחוד האירופי. 

ב־2017 קרא אמנסטי אינטרנשיונל לפעולה דחופה לשחרורה ממעצר מנהלי של חאלדה ג'ראר, אז סגנית יו"ר אדאמיר. ג'ראר, חברה בחזית העממית, ריצתה בעבר תקופת מאסר בגין חברותה בארגון הטרור וקריאה לחטיפת חיילים. עם שחרורה בפברואר 2019, הודתה לאמנסטי על פעילותו למענה. כמה חודשים לאחר מכן נעצרה עם חוליית החזית העממית שרצחה באוגוסט 2019 את רנה שנרב. לפי כתב האישום, היא שימשה אחת ממנהיגי ארגון החזית העממית בגדה. גם סאמר ערביד, ראש החוליה שרצחה את רנה שנרב, הוזכר עוד ב־2013 על ידי ארגון אמנסטי בעצומות למען עצורים פלשתינים וגם היום זוכה לקמפיין בינלאומי למען שחרורו.

הניסיון לתאר מחבלים כאסירים פוליטיים הזקוקים להגנת העולם החופשי, הוא לא פחות ממכבסת מילים וטקטיקה נוספת בלוחמה הפוליטית נגד זכותה של ישראל להגן על עצמה. הדבר מקבל משנה תוקף, כאשר הארגונים האלו ממומנים בין השאר על ידי האיחוד האירופי וממשלות אירופה השונות. גם אם אין ציפיות מהפלשתינים כשהם מאדירים מחבלים וטרור, לא ייתכן שיקבלו לגיטימציה ומימון ממדינות אירופה.

ליאורה הניג־כהן היא חוקרת בכירה במכון המחקר NGO Monitor

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר