על סף אובדן שליטה

מדינת ישראל חווה זה חודש התפרצות מחודשת של הקורונה בהיקף חריג מאוד בקנה מידה גלובלי. מתחילת יוני עלתה התחלואה בישראל מ־100 נדבקים ליום לכ־1,000 נדבקים ביום.

חלק קטן של העלייה (פי שניים לערך) ניתן ליחס לעלייה במספר הבדיקות המבוצעות, אך רוב רובה של העלייה (עד פי חמישה) נובע מהתפשטות המחלה באוכלוסייה - בכל היישובים ובכל המגזרים, ובעיקר בקרב צעירים. ניתן לייחס את ההתפשטות לגורמים שונים, אך אירועים המוניים, וגם חתונות ושמחות בכל המגזרים, מהווים גורם מפתח בהדבקה, ולא ניתן להמתין עוד יום אחד עם ההגבלות על קיומן. 

מספר הנדבקים הנומינלי היומי בישראל גבוה כעת מאשר בכל אחת ממדינות אירופה, לרבות מדינות גדולות מאיתנו שהוכו קשות במחלה. כך בבריטניה, למשל, מדינה בת 66 מיליון איש המבצעת הרבה יותר ממאה אלף בדיקות ביום, נרשמו פחות נדבקים אתמול מאשר בישראל. בשיעור תחלואה למיליון נפש, ישראל הולכת והופכת לשיאנית בין מדינות המערב, שנייה רק לארה"ב.

ומה בעצם הבעיה בכך, יש השואלים. הרי העלייה בתחלואה אינה מלווה בעלייה מקבילה בתחלואה הקשה? ובכן - לצערנו זה אינו המצב. בקרב המבוגרים הנדבקים במחלה - שיעור התחלואה הקשה לא השתנה, אחד מכל שבעה בני 60 ויותר שנדבקים במחלה יפתחו מחלה קשה. האוכלוסייה המבוגרת יותר מקפידה על התנהלותה, ושיעורה מבין הנדבקים נמוך בהשוואה לגל הראשון, אולם המחלה ממשיכה לזלוג, ולהדביק עשרות רבות של מבוגרים מדי יום.

המתמטיקה של התחלואה הקשה הצפויה בשבועות הקרובים ברורה למדי. אם לא יחול שינוי בלתי צפוי, 2% מהנדבקים בשבועיים האחרונים, 20-10 מהנדבקים מדי יום, יפתחו מחלה קשה בתוך שבועיים, ויידרשו ל־3-2 שבועות באשפוז. בתוך שבועות ספורים, לכן, אנו עלולים לראות 200 חולים קשה באשפוז, בטיפול אינטנסיבי המחייב תשומת לב הדוקה של צוות רחב תחת מיגון מסורבל המחייב החלפות תדירות. זה עדיין אינו מספר הממוטט את מערכת הבריאות, אבל הוא בהחלט מהווה עומס משמעותי ביותר על מערכת מתוחה עד לקצה.

המשך הכפלת מספר הנדבקים היומי לכדי אלפי נדבקים ביום, או זליגת התחלואה לאוכלוסייה המבוגרת, כבר יקרב אותנו באופן מסוכן לסף הספיקה של מערכת הבריאות. בקצב ההתפשטות הנוכחי אלו תרחישים סבירים למדי. אם לא נשנה את התנהלותנו באופן משמעותי, גם אם שיעור התחלואה הקשה יתברר כנמוך פי שניים מהמוערך לעיל, אנחנו עלולים למצוא עצמנו קרובים מדי לסף הספיקה, כבר בסוף חודש אוגוסט. 

אם כן, מהן האפשרויות העומדות בפנינו כעת? מנגנון החקירה והבידוד אינו יכול לבדו להתמודד עם תחלואה כה מרובה ומפושטת, גם אם וכאשר יתוגבר ויתורגל כפי שהיה צריך להתבצע זה מכבר.

צעירים, חישבו על המבוגרים

בסופו של יום, בעת הזו, אין להמתין להגבלות מגבוה - כולנו צריכים להישמר לנפשותינו. המפתח לעצירת התפשטות מחייב בראש ובראשונה את כולנו, צעירים כמבוגרים, לשמירת מרחק מכל אדם מחוץ למשפחה הגרעינית. הקפדה על עטיית מסיכה, היגיינת ידיים, והישארות בבית בכל סימן לתחלואה יסייעו גם הם להקטנת קצב ההתפשטות.

כל האוכלוסייה נדרשת להקפיד על הכללים, אולם האוכלוסייה בסיכון - המבוגרים והסובלים מריבוי מחלות כרוניות - נדרשים במיוחד בעת הזו להקפיד בקלה כבחמורה. הסיכון להדבקה כעת בשיאו, והאדם המידבק עשוי להיות ללא תסמינים כלל. זו העת להימנע מכל סיכון, להגביל מגעים חברתיים, ולהימנע לחלוטין ממקומות הומי אדם. והצעירים - אם לא על עצמכם, לפחות חשבו על ההורים והסבים, ועשו כל מאמץ לנהוג באחריות ולהימנע מהדבקה. שמרו מרחק, רחצו ידיים, עטו מסיכה, והישארו בריאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו