הוראת השעה בסכסוכי משפחה מפספסת את הייעוד שלה

אחד הנושאים הבוערים והמשמעותיים ביותר בסכסוכים בין בני זוג, הוא נושא מירוץ הסמכויות. כאשר זוג נמצא בסכסוך שיכול לדעתו להיפתר רק באמצעות ערכאה משפטית, מתחיל המירוץ בו כל אחד מהצדדים מנסה לקבוע מי יהיה בית המשפט שידון בסכסוך. יש הנוטים לחשוב שעדיף לגבר שבית הדין הרבני ידון בעניינו ואילו לאישה עדיף להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה. הסמכות ניתנת לבית הדין אליו הוגשה התביעה לראשונה, כך שכל אחד מבני הזוג יעדיף לרוץ ולהגיש תביעה בבית הדין שלדעתו ייטיב עמו, גם אם ברור לכל אחד מהצדדים כי התביעה תועבר ראשית לגישור

רק לאחרונה אישרה ועדת החוקה הארכה בת שנה של הוראת השעה לעניין התדיינויות בסכסוכי משפחה. הוראת השעה במהותה, כך לפי הוועדה, נועד לסייע לבני זוג  ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ולצמצם את ההתדיינויות המשפטיות ביניהם, באמצעות הפניית תביעות תחילה להליך של גישור ביחידות סיוע ולא לבתי הדין.

אלא שאם בוחנים לעומק את הוראת השעה שמקורה בהצעת חוק ממשלתית שמוזגו לה מספר הצעות חוק פרטיות, מגלים שלא רק שאינה פותרת את מירוץ הסמכויות שהיא אחת הבעיות המשמעותיות בהליכים של סכסוכי משפחה, היא רק מחריפה אותה. 

בהוראת השעה ניתנה למחוקקים האפשרות להתמודד לעומק עם הבעיה החמורה הזאת שנמצאת כמעט בליבו של כל סכסוך משפחתי שמגיע לערכאות משפטיות, אך הם בחרו להתחמק ממנה ולפנות להליכים שרק מסרבלים ומתישים זוגות שמעוניינים להתגרש או לפתור סכסוך משפחתי. הוראת השעה קובעת כי מי שנקלע לסכסוך משפחתי ומעוניין להגיש תובענה בנושא, יידרש תחילה להגיש לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב הסכסוך, ומשם יקבל הפנייה ליחידת הסיוע ובכך ממשיכה הוראת החוק ומנציחה את מירוץ הסמכויות בין הצדדים. 

הדרך הנכונה לפתור את בעיית מירוץ הסמכויות שנוצרה כבר בקום המדינה ומקשה על הליכי גירושין שונה לחלוטין מזו שהוצאה בהוראת השעה, והיא מורכבת מכמה שלבים: ראשית יש לאפשר את זכות הפניה לערכאות לכל אחד מהצדדים במועד הראשון שיבחר. לאחר הגשת התביעות לבית הדין, יש לחייב הליכים מקדמיים כמו גילוי מסמכים והגשת תצהירים עוד בטרם תחילת ההליך בבית המשפט, וכמו כן ליזום הליך של מו"מ וגישור מוקדם להליך המשפטי. רק אם כל אלה לא יצמיחו פתרון, יועברו התיקים הקשים והבעייתיים לבית המשפט. 

לגישה הזאת יש מספר יתרונות: ראשית, אפשרות הפניה של כל אחד לערכאות משפטיות ללא מגבלה כך שאפקט מירוץ הסמכויות יתמוסס, שנית, הפחתת העומס על המערכת המשפטית, שלישית, עידוד עורכי הדין והצדדים ליישוב סכסוך מוקדם להליך משפטי, וכמובן קיצור זמן ההתדיינות המשפטית.

ועדת החוקה ציינה גם כי תהליך הפיילוט שנערך במסגרת בחינת הצעת החוק נתקל בתחילה בקשיים שונים בין השאר בעקבות העומסים והסחבת הקשה ביחידות הסיוע ואולם, כך טוענת הוועדה, המחקר המלווה והנתונים שהועברו במהלך התקופה מצביעים על השפעה רבה שיש לחוק בהפחתת הדיונים המשפטיים בין בני משפחה בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים. 

אלא שהנתונים הטובים אינם בהכרח ניתנים לזקיפת הפיילוט שנערך. הסחבת הקשה ביחידות הסיוע עדיין קיימת ולא נפתרה וסביר להניח כי הנתונים יוחסו גם להליכים בהם שני הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן והגישו הסכם לבית המשפט, ללא התערבות של עובדים סוציאליים ויחידות הסיוע. 

למחוקקים ולמערכות המטפלות בסכסוכי משפחה ניתנה הזדמנות פז לתקופה של שנה לגבש חוק טוב וצודק. חשוב לנצל את הזמן הזה כדיי לעשות חסד עם הגורמים שזקוקים באמת לחוק אמיץ שבליבו שינוי אמיתי. זה הזמן לבחון את הדברים לעומק, לחפש חלופות וחשוב מכל לשתף פעולה עם גורמים מקצועיים כמו לשכת עורכי הדין שהביעה את מחאתה על כך שהצעת החוק רק מערימה קשיים על הצדדים המתדיינים.

עו"ד ד"ר רונן דליהו הוא מומחה בדיני משפחה