באוקטובר 1958 שלח בן־גוריון מכתב ל־50 חכמי ישראל, בישראל ובתפוצות, וביקש את חוות דעתם המלומדת בסוגיה שהעסיקה את המדינה הצעירה: "מיהו יהודי".
בן־גוריון האמין שהיהדות אינה מסתכמת בגבולות המדינה היהודית, אלא היא יונקת ממגוון שושלות מסירה, שצמחו מתוך הקשרים תרבותיים שונים והתפתחו לכדי מורשות יהודיות ייחודיות, כל אחת לפי דרכה. היוזמה של "מגילת הייעוד המשותף" מבוססת על תפיסה דומה, תפיסה שלפיה היהדות חייבת להכיל בתוכה את ריבוי הפנים שמאפיין את עמנו.
במהלך שנות גלותנו, כמו גם בימים אלה, בישראל ובתפוצות, העם היהודי מעצב את דמותו בהתאם למורשת אבותינו ומתוך מגע עם התרבויות השונות שמסביבנו. תמיד ידענו לשמור על האיזון העדין שבין השאיפה לאחוז בייחוד שלנו ובשורשיו העתיקים לבין הרצון לשמור על יהדות עדכנית, רלוונטית, שמתכתבת עם תמורות הזמנים.
תרבות בית המדרש שלנו, כמו גם אופיינו הייחודי כ"עם קשה עורף", כינוי שהוריש לנו משה רבנו, מביאים אותנו להדגיש את המבדיל בינינו. ואכן, ליהדות שלנו היום יש אינספור גוונים ופרשנויות, שהם במידה רבה נשמת אפה, ההיגיון המסדר שעליו היא מתכננת. ועם זאת, יש משהו שמחבר אותנו, יש מכנה משותף, דבר מה שהופך אותנו למחנה אחד - ממזרח למערב, מציון לכל כנפות תבל, מימין לשמאל.
היום, משהקמנו לנו בית לאומי שבו אנו ריבונים בארצנו, משביססנו את מעמדנו כחברים שווים במשפחת העמים וכאזרחים שווי זכויות במדינות הלאום שבהן אנו מפוזרים, יש בכוחנו להגדיר את הייעוד המשותף שלנו יחד.
צוק העיתים הזה - בימים של משבר חובק עולם שיש לו פנים בריאותיים וכלכליים, חברתיים ואישיים, אנושיים ביותר - מזמן חשבון נפש. אלה ימים שלא ניתן לצלוח אותם כיחידים, ימים שדורשים "יחד". הגיעה העת שנשאל מהו ה"יחד" היהודי? על מה מתבסס הרגש העמוק שפוקד אותנו כשאנחנו שומעים על קהילות יהודיות רחוקות שהנגיף הפיל בהן חללים? מאין הוא נובע, ולאן הוא הולך?
כעת, בזמן שאפלה כבדה אופפת את העולם, אנחנו נבקש להדליק אבוקה שתתווה את דרכו של העם היהודי קדימה, שתנסח את הערכים המאפיינים אותנו כעם, ושלאורם אנחנו מבקשים לצעוד. ערכים של ערבות הדדית, של שמירת המורשת הערכית והאינטלקטואלית של ארון הספרים היהודי, של אנושיות, של חדשנות ושל תיקון עולם.
מגילת הייעוד המשותף לא מבקשת לשים סוף למחלוקות בינינו. היא מבקשת לייצב את האדנים שעליהם ימשיך ויתחדש הפולמוס היהודי - מתוך המחויבות שלנו זה לזה, ומתוך ההבטחה לדבוק זה בזה, לקחת את גורלנו בידינו ולהביט קדימה, אל עתידנו המשותף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו