1. משחקי יום שבת נפתחו ב־15:00 בסמי עופר. השמש הנעימה שקידמה את פני השחקנים הזכירה נשכחות ואף העלתה תהיות, מדוע לא בכל שבת יש יותר משחקים בשעה הנהדרת הזו, בטח כשמזג האוויר נעים כל כך.
גם הפועל ב"ש והפועל חיפה התרשמו לטובה מהשעה הנוחה וסיפקו לנו יופי של משחק. המארחת פתחה רע מאוד, כאילו מחשבותיה עדיין היו באותה מהומה בדרבי, וב"ש ניצלה את זה עם דקות טובות ושני שערים יפים של יוספי וחטואל. מה ששינה את המשחק במחצית השנייה היו ההחלטות של שני המאמנים. סילבס הגיב עם שני חילופים במחצית ועוד חילוף משמעותי תוך כדי המחצית השנייה, כששניים מהמחליפים, פדידה ואגאדה, החזירו את קבוצתו למשחק עם בישול ושער בהתאמה.
ברדה מנגד, שינה שוב ושוב עמדות לשחקנים, החליף את מלי וחטואל, שניים מהשחקנים הטובים ביותר שלו, ושינה למערך של 3 בלמים עם כניסתו של קבהא, מה שהוציא לחלוטין את קבוצתו מאיזון ועזר לסילבס לחזור למשחק ולהוציא נקודה.
אלונה חזרה לעניינים בגדול, והניצנים הראשונים לכך הגיעו בדמותו של מסע רכש מרשים שכלל את אלחמיד, רוזה ויחזקאל, שעשה בכורה טובה. אבל העמדה הכי חשובה נותרה ללא מינוי קבע. גם אם לאלונה יש סיכום עם רב"ש שיגיע בסיום העונה (מינוי יותר מראוי) ובטח אם לא, ב"ש עדיין צריכה לסיים את העונה בצורה טובה וזקוקה למאמן קבוע. גם אם ההחלטה היא ללכת על ברדה, הדברים חייבים להיות ברורים יותר, כי אי הוודאות יכולה רק לדרדר את ב"ש.
2. מיץ' גולדהאר לא מרבה להחליף מאמנים תוך כדי עונה. מבחינתו, אקט של פיטורי מאמן הוא רק במצב של חוסר ברירה ואובדן שליטה מוחלט. דוניס אמנם הביא את מכבי ת"א לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית, אבל בליגה הקבוצה היתה בסוג של כאוס.
מחליפו, ואן לוון, קיבל קבוצה מבולבלת וחסרת ביטחון, אבל עם סגל איכותי ועמוק, והצליח בצורה מרשימה לייצב אותה ולצאת לרצף ניצחונות אדיר שמעלה אותה לראשונה העונה לפסגת הטבלה, אחרי עוד ניצחון קטן ובטוח על הפועל כפ"ס.
ואן לוון משחק כדורגל פשוט ויעיל מאוד, יצר היררכיה ברורה בקו האחורי, רוטציות בסיסיות בקישור, תחרות בריאה בעמדות הכנף וסגנון שמבליט את החלוץ הזר הטוב ביותר שהגיע למכבי ת"א מאז פריצה, פשיץ'. ביום חמישי הקרוב נראה אם מה שעובד כל כך טוב בליגה יכול להצליח גם מול יריבה סופר איכותית בדמותה של שחטאר דונייצק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו