מבטיח שלא אשכח את החברים בלבנון

כמעט 15 שנה חלפו ופלוגת השריון ומפיר אימפריה שמגדוד 52 מודל 2006 עדיין בהרכב חסר.

קובי סמילג ויניב טמרסון אינם. צריכים תותחן לטנק הסמ"פ ואיפה קובי? הוא לכוד בצריח טנק. המג"ד שעלה על מטען ליד בינת ג'בל. קובי, מהטובים במקצועו הצבאי, הועבר לטנק הזה בנסיבות מצערות כי קודמו בתפקיד נפצע בהכנות למלחמה. אנחנו כבר בני 36-34, קיבלנו תארים, רכשנו מקצוע, וקובי יהיה לנצח רק תותחן טנק, אבל לא עוד אחד – אלא של המג"ד בכבודו ובעצמו. רק חיילים ותיקים בפלוגה זוכים לזה. קובי כמעט פז"מניק, מחזור רביעי בפלוגה. כמה שעיניו זרחו מתי שהוא קיבל את דרגת הסמל בקו אריאל. הוא חיכה להעביר את ה-16-M הארוך שלו, של הקלעים, לאחד החיילים הצעירים בפלוגה. מתישהו נספר לו שהנשק המסורבל הזה כבר לא בשימוש. אולי הוא ישמח.

יניב עשה איתי מסלול בפלוגות מקבילות והגיע למבצעית כמפקד. היינו מיודדים ושמחתי שהוא שובץ דווקא בוומפיר. כבר בשבועות הראשונים נועד לגדולות. בן המשק מציפורי סחב פגזים כאילו הם היו סלסלות חג שבועות במושב. היו לו ידיים חזקות וטובות והוא הכיר כל בורג בטנק. יניב התגייס כמה חודשים לפני המחזור שלי לחיל החימוש אבל רצה להיות לוחם, מטרה שהשיג בזכות הנחישות הבלתי נגמרת שלו. יש אנשים שחולמים להיות אסטרונאוטים, רופאים או כוכבי רוק ויניב חלם לפקד על טנק, להרגיש את העוצמה בידיו. הפלוגה צריכה מפקד טנק מצוין, ואיפה יניב? אי שם בדרום לבנון, כמה מאות מטרים מהמגנן בכפר קנטרה, עומד חשוף בצריח וגאה, עד שנפגע מנ"ט. כמה הוא חיכה לרגע הזה, שגידי כפיר-אל המ"פ ישלח אותו למשימה במלחמה.

שנה ועוד שנה עוברת ובמפגשים בימי הזיכרון והאזכרות, אנחנו, החברים מהפלוגה, מנסים להביא למשפחות עוד קמצוץ חיים מקובי ומיניב. עוד סיפור שאולי לא סופר, וגם את אלה שסופרו כבר עשרות פעמים וההורים שלהם מבקשים שוב לשמוע. זה נהיה מאתגר ככל שהזמן חולף, הסרת חלודה מהזיכרון המעומעם שלי היום, מסך כבד של מלחמות והזיות בחום יולי-אוגוסט של שנת 2006. גם השנה לא נזכה לבקר אותם במקום מנוחתם הנוכחי והם שם למעלה לא מבינים. למה כולם במסכות ומה זאת הקורונה לכל הרוחות?

יש לי את השיחות השקטות, אלה שבעומק הלב, עם קובי ויניב דווקא בצריח הטנק במהלך עוד אימון מילואים, שם אנחנו חוזרים להיות שווים, כמו שהיינו בגיל 20, ולכמה ימים אני נראה כמוהם, בסרבל הטנקיסט. הם בטוח רוצים שאהיה טוב כמוהם, שאפגע במטרה בפגז ראשון ואזכור היטב את עבודת התותחן. מבטיח להם שלא אשכח אותם בלבנון. יהיה זכרם ברוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו