...היא חזקה יותר מכל מדרגינו

דוח מודי'ס, שהוריד את דירוג האשראי של ישראל, הוא הזדמנות לדון בתופעת הדוחות והדירוגים הבינלאומיים. רבים המעריכים ובצדק ידע ומקצועיות, נוטים לתפוס דוחות ודירוגים כנכונים וכמדויקים כמעט באופן אוטומטי. במיוחד אמורים הדברים במדדים בינלאומיים עם מטות במשרדים מרשימים במנהטן, באוניברסיטת גטבורג או בסיטי של לונדון. המדדים נהנים מדימוי של "מומחיות" ו"ניטרליות" ולכן גם "עובדתיות", של דוחות הנשענים על נתונים קשיחים כביכול, מעובדים ומנותחים על ידי מקצוענים ניטרליים לכאורה.

ברור שיש רכיבים משמעותיים היוצרים אתגר לישראל, שבמרכזם ההוצאות הכבדות של המלחמה בדרום, מלחמה אפשרית בצפון ובניית הכוח הצבאי מחדש בשנים הקרובות. אולם באותה מידה, ברור שרוב גדול של חובות המדינה הוא לגורמים פנימיים ולא לגורמי חוץ; שלישראל יש יתרות מטבע חוץ עצומות

כל ישראלי מכיר את שיח קץ הדמוקרטיה. מדובר בשיח שבמרכזו הטענה שהדמוקרטיה הישראלית מידרדרת, והשיח עולה ויורד בקביעות זה עשרות שנים. למען הדיוק העובדתי, השיח התפתח רק מאז 1977. ואם נדייק עוד, השיח מתעורר בעיקר כאשר המחנה הלאומי בשלטון. בהערת אגב נזכיר שניתן להוכיח שאין קשר בין עוצמת השיח על הידרדרות הדמוקרטיה לבין המדדים המרכזיים בעולם שמדרגים דמוקרטיות. לא שהקשר חלש ולכן השיח מוגזם - הקשר פשוט לא קיים. יש פעמים שהשיח פורץ בגלל צרכים פוליטיים, והמדדים לא רק יציבים, אלא אף משתפרים.

נחזור לאופני המדידה העובדתיים כביכול, הניטרליים לכאורה. זמן קצר לפני פרסום דוח מודי'ס התפרסם מאמר אקדמי ביקורתי על מדדי הדמוקרטיה, אחד מני רבים. מסקנת המחקרים הביקורתיים היתה שככל שמדובר בנתונים קשיחים הניתנים למדידה, אין שינוי לרעה במצב הדמוקרטיה בעולם כפי שמקובל לטעון. בחינת רכיבים הניתנים למדידה טובה יחסית - בחירות חופשיות, חילופי שלטון מסודרים ועוד - מצביעים על כך שהמצב יציב ולא מידרדר.

הטענה הנפוצה על נסיגת הדמוקרטיה נשענת כמעט תמיד על הערכות אנושיות כלליות, שהן מטבען מוטות וסובייקטיביות. מומחים בתחומים שונים מתבקשים לקדד רכיבים עמומים, מעורפלים, ניתנים לפרשנויות שונות וקשים למדידה. מכאן שלקידוד היוצר את הציונים של הדמוקרטיה נכנסות הטיות דוגמת עמדות החוקרים. אתם כבר יודעים מה הנטייה של החוקרים, כן?

ובחזרה למודי'ס ולהורדת הדירוג. ברור שיש רכיבים משמעותיים היוצרים אתגר לישראל, שבמרכזם ההוצאות הכבדות של המלחמה בדרום, מלחמה אפשרית בצפון ובניית הכוח הצבאי מחדש בשנים הקרובות. אולם באותה מידה, ברור שרוב גדול של חובות המדינה הוא לגורמים פנימיים ולא לגורמי חוץ; שלישראל יש יתרות מטבע חוץ עצומות; ושיחס חוב־תוצר של ישראל טוב בהרבה מהממוצע הגבוה של מדינות ה־OECD. ומי קבע איך בדיוק משקללים כל רכיב ועד כמה מדובר בשקלול אובייקטיבי נקי מאינטרסים ומהטיות?

ויש גם רכיבים רחוקים מאוד מכלכלה.

עם כל הכבוד לאנליסטים של מודי'ס, הם לא מבינים במעמד מערכת המשפט יותר מכל ישראלי ממוצע שעקב אחר המאבק סביב הרפורמה. הם מספרים לנו על שמירת העצמאות של מערכת המשפט כהיבט חיובי, כאילו עצמאות זו עמדה להיפגע; ועל חוזקה של המערכת האזרחית, לא רק במלחמה, אלא זו שנאבקה בממשלה. וכל אלה הם כלום לעומת הקשקוש הכי גדול של הדוח: שישראל מתנגדת לתוכנית "היום שאחרי". עובדתית, שחקנים רציניים דוגמת בנקים זרים השתתפו ביום שני בחגיגת הביקוש הגדול לאג"ח ממשלתיות בהנפקה הגדולה. נראה שדוח מודי'ס לא הרשים אותם.

לסקירת מה שלא קשור לכלכלה, מספיק היה לכתוב שמודי'ס מקבלת כעובדה את כל הערכות הפורומים הישראליים למשפטים, למדעי המדינה, לכלכלה, פורומים ל"דמוקרטיה" לכאורה, שנאבקו ברפורמה המשפטית לפני המלחמה. דוח מודי'ס נשען על שמחה בגלוי או בסתר בגלל עוד פגיעה בישראל.

אך ישראל צומחת מסביבנו, היא חזקה יותר מכל מדרגינו.