חרדים לגוש קטיף

מפלגת יהדות התורה על שני חלקיה, אגודת ישראל ודגל התורה, סיפקה השבוע חלון הצצה קטן אל בין בתריה, אלא שמבחינתי ההצצה הזאת הסתיימה במפח נפש ובאכזבה רבתי.

ויכוח ניצת בין שני חלקי המפלגה. הוא היה כנראה רק טריגר לעוינות מסוימת שמצויה שם בימים אלה בעקבות הבחירות המוניציפליות, אבל הוא הצליח להבעיר אש קטנה.

יו"ר אגודת ישראל, שר השיכון יצחק גולדקנופף מאגודת ישראל, טרח והשתתף בכנס ההתיישבות ברצועת עזה שארגנו מפלגות הימין החזק. הוא עמד על הבמה ונשא דברים נוקבים, שמהם השתמע שהוא תומך בשיבה להתיישבות ברצועת עזה, הזכיר את דברי רבי יצחק ברש"י הראשון על התורה, סיפר על ביקורו במוזיאון גוש קטיף והצהיר כי הוא ומפלגתו יתמכו בכל יוזמה ברוח זו של הכנסת.

זה היה נאום מנותק, שלרגעים נשמע כאילו מי שמשמיע אותו הוא שר שיכון של מדינה ידידותית בעולם שבא לבקר בישראל - האזכור של הביקור במוזיאון, הציטוט של דברי רש"י, ובעיקר הבעת עמדה פוליטית של יו"ר מפלגה על דעת עצמו ומבלי להיוועץ בשאר חבריה. ואולי אין דעת החברים נוחה מעמדה זו? ואולי היא נוחה, אבל האם מישהו שם מבין שהעיתוי אינו נכון?

ומעל הכל יש מידה לא מעטה של פתטיות בהתלהבות הגדולה של שר השיכון בסוגיית שיבה להתיישבות בגוש קטיף, שברור לגמרי כי אין אפילו מצביע אחד שלו שיבנה שם את ביתו, לא כל שכן שיילחם על הזכות הזו.

התגובה של דגל התורה, המיוחסת בעיקר לח"כ גפני, היא אכן דברים ברוח זו, אבל יש בה ובעיקר בניסוחה ("מה לנו ולסכסוך הפוליטי־מדיני הזה") הרבה מן ההיתממות ועצימת העיניים שמאפיינות את סגנונה של דגל התורה בכל פעם שעל הפרק סוגיות ביטחון ומדיניות.

העמדה הזו של "מה לנו ולזה" כבר אינה עמדה לגיטימית. היא מביישת. "מה לנו ולזה?" - דבר ראשון, החיים בישראל, זה לנו ולזה. אבל זה לא רק זה.

ההתעלמות של גפני מכך שרוב גדול מקרב מצביעיו, ובוודאי ובוודאי מקרב המפלגה המאוחדת, הם ימין מדיני קיצוני - היא אחיזת עיניים. גם אם אף אחד מהם לא ילך להתיישב בנווה דקלים החדשה, רוב גדול מהם תומך בעמדות הימין המובהק.

נכון שיש כמה שמאלנים שמשתעשעים באיזו כותרת עתיקה שמצטטת את הרב שך אומר "שטחים תמורת שלום", אבל זה היה בימים רחוקים ולא רלוונטיים, ואגב, גם אז זו היתה דעת מיעוט שהתבססה על הרצון להתבדל.

ההתעלמות של גפני מכך שרוב גדול מקרב מצביעיו, ובוודאי ובוודאי מקרב המפלגה המאוחדת, הם ימין מדיני קיצוני - היא אחיזת עיניים. גם אם אף אחד מהם לא ילך להתיישב בנווה דקלים החדשה, רוב גדול מהם תומך בעמדות הימין המובהק

יכולים ראשי דגל התורה להתבטא כאוות נפשם, הברית החרדית עם מפלגות הימין החזק איתנה מאי פעם. היא תמיד היתה חזקה.

עתה, לאחר שנות המחלוקת האחרונות ולאחר אסון 7 באוקטובר, היא ברזל יצוק. אפשר לדון מה בא קודם: התפיסות הביטחוניות־מדיניות הזהות, או ברית המיעוטים והקרבה הרעיונית בנושא יהדותה של המדינה.

כך או כך, נוכחותו של גולדקנופף בכנס ההתיישבות היתה אולי מיותרת, אבל טבעית מבחינתו לחלוטין.